יחסי דרום אוסטיה – ניקרגואה
| יחסי דרום אוסטיה – ניקרגואה | |
|---|---|
|
|
| |
| דרום אוסטיה | ניקרגואה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,900 | 130,370 |
| אוכלוסייה | |
| 72,000 | 6,969,810 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,829 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,558 | |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי דרום אוסטיה–ניקרגואה מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים והבילטרליים בין רפובליקת דרום אוסטיה – מדינת אלניה לבין רפובליקת ניקרגואה. ניקרגואה הרחיבה ההכרה ההכרה הדיפלומטית בדרום אוסטיה[1] ובאבחזיה[2] ב-5 בספטמבר 2008.
במסיבת עיתונאים בנובמבר 2008, אמר שר החוץ של ניקרגואה, סמואל סנטוס לופז, "בוודאי, אנו חושבים שההחלטה [להכיר באבחזיה ודרום אוסטיה העצמאיות] הייתה הוגנת והולמת. יש לתת להן [לרפובליקות] זמן לפורמליות פנימיות. אנו נתאם את האפשרות והתנאים של יחסים דיפלומטיים ישירים ברגע נוח. ברור והגיוני, אנו נפעל באמצעות ידידתנו, כנראה רוסיה, כדי ליצור קשרים הדוקים יותר ויחסים דיפלומטיים [עם הרפובליקות]."[3]
ההכרה של ניקרגואה בדרום אוסטיה עוררה תגובות מיידיות ממדינות אחרות המעורבות במחלוקת על מעמדה של דרום אוסטיה. גאורגיה הגיבה להכרה הבו-זמנית של ניקרגואה באבחזיה ובדרום אוסטיה על ידי ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם מדינת אמריקה המרכזית בסוף נובמבר 2008.[4] רוסיה הציעה לחזק את הקשרים עם ניקרגואה ולספק סיוע לניקרגואה כדי לסייע בבנייה מחדש של אזורים שניזוקו מהוריקנים.[5] שר המסחר האמריקני ביטל טיול מתוכנן לניקרגואה, כאשר שגריר ארצות הברית במנגואה אמר: "זה לא הרגע המתאים לביקור".[6]
לאחר שירש את אדוארד קוקואיטי כנשיא דרום אוסטיה, פיטר ליאוניד טיבילוב את נרימן קוזאייב כשגריר ב-25 ביולי 2012.[7]
עשר שנים לאחר ההכרה, היחסים נותרו סמליים ברובם.[8]
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"(הקישור אינו פעיל, June 2016)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"