יחסי בנין–רוסיה
יחסי בנין–רוסיה | |
---|---|
![]() |
![]() |
![]() | |
בנין | רוסיה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
112,622 | 17,098,242 |
אוכלוסייה | |
14,668,887 | 144,335,057 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
19,673 | 2,021,421 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
1,341 | 14,005 |
משטר | |
רפובליקה | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי בנין–רוסיה הם מערכת היחסים בין שתי המדינות, בנין ורוסיה.
היסטוריה
היחסים במהלך התקופה הסובייטית
ברית המועצות הכירה ברפובליקה של דהומיי כמדינה עצמאית וריבונית ב-18 באוגוסט 1960, ויחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו ב-4 ביוני 1962.[1] החל מ-24 ביולי 1962 התנהלו יחסים דיפלומטיים בין המדינות דרך השגרירות הסובייטית בטוגו, עד ה-1 בפברואר 1966, אז מונה השגריר הסובייטי הראשון בבנין, אלכסנדר ניקיטיץ' אברמוב.[2][3]
היחסים בין שתי המדינות היו בתחילה מינימליים, עם זאת, יחסי הגומלין הסובייטיים עם המדינה התגברו לאחר עלייתו של מתיו קרקו לשלטון בהפיכה באוקטובר 1972, ואשר הכריז בשנת 1974 כי דהומי תעבור למסלול מרקסיסטי-לניניסטי. זה הביא את ברית המועצות להיות בעלת הברית הפוליטית העיקרית של קרקו במישור הבינלאומי.[3][4]
הצי הסובייטי ביצע גיחות נמל תקופתיות לקוטונו, שם בין 1953 ל-1980 הם בילו בסך הכל 462 ימי ספינה בבירה.[5]
בנובמבר 1986 יצא קריקו לביקור ממלכתי בברית המועצות ונפגש עם מיכאיל גורבצ'וב. במהלך הביקור נחתמה הצהרת ידידות ושיתוף פעולה.[6]
היחסים עם הפדרציה הרוסית
ב-9 בינואר 1992 הכירה בנין בפדרציה הרוסית כמדינה היורשת של ברית המועצות, לאחר התפרקות ברית המועצות.[3] לרוסיה יש שגרירות בקוטונו, ולבנין שגרירות במוסקבה.