חקיין גלאפגוס
חקיין גלאפגוס (שם מדעי: Mimus parvulus) היא ציפור שיר גדולה החיה ואנדמית לאיי גלאפגוס ושייכת למשפחת החקייניים החיים ברחבי אמריקה.
 חקיין גלאפגוס
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | חקייניים |
| סוג: | חקיין |
| מין: | חקיין גלאפגוס |
| שם מדעי | |
 Mimus parvulus
| |
מאפיינים
חקיין גלאפגוס מגיע לאורך 25–26 ס"מ ומגיע משקל 50 גרם. הוא בעל נוצות אפורות עם מקור שחור וארוך ועיניים בולטות וצהובות עם "מסיכה" שחורה בין העיניים. זנבו חום וארוך יחסית וגם הרגליים ארוכות מעט. החקיין נפוץ רק באיי גלאפגוס לאורך מגוון טווחי בתי גידול ממדבריות קקטוסים ועד חופים געשיים. הוא מקנן בעיקר באזורים של עצי קקטוס. הוא הנפוץ ביותר מבין 4 מיני החקיינים האנדמיים לגלאפגוס. החקיין הוא אוכל-כול הניזון מזרעים, פרחים וחרקים כמו רוב הציפורים אך גם מביצי צבי ים, שליות של אריות ים ואף תוקף עופות ים גדולים ומוצץ את דמם כמו הפרוש הערפדי. הוא גם מפיץ זרעים של פירות פולשים לאיים.
תת-מינים
- M. p. barringtoni.
- M. p. bauri.
- M. p. hulli.
- M. p. parvulus.
- M. p. personatus.
- M. p. wenmani
מצב שימורו הוא ללא חשש, אבל כמו רוב החיות של גלאפגוס הוא מאוים מהשינויים שהאדם יצר באיים, בין השאר הבאת חתולים וכלבים שעלולים לטרוף גוזלים.
