חאנוויה
חָאנָוִויֶה (בערבית: حانويه;[1] בפי הלבנונים מבוטא: חַנַוַ֫וי[2]) הוא כפר שיעי לבנוני בנפת צור שבמחוז דרום לבנון.
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מחוז | דרום לבנון |
| נפה | צור |
|
(למפת תבנית:מפת מיקום/ רגילה) [[קובץ:תבנית:מפת מיקום/|250px|]]<div style="position:absolute; left:{{נקודת מיקום/חישוב תבנית:מפת מיקום/|קו=אורך|אורך= שגיאה בביטוי: תו פיסוק בלתי מזוהה, "["|רוחב=|עליון=תבנית:מפת מיקום/|תחתון=תבנית:מפת מיקום/|ימין=תבנית:מפת מיקום/|שמאל=תבנית:מפת מיקום/}}%; top:{{נקודת מיקום/חישוב תבנית:מפת מיקום/|קו=רוחב|אורך=|רוחב=|עליון=תבנית:מפת מיקום/|תחתון=תבנית:מפת מיקום/|ימין=תבנית:מפת מיקום/|שמאל=תבנית:מפת מיקום/}}%;"> תבנית:מפת מיקום/ | |
אטימולוגיה
לפי החוקר אדוארד הנרי פאלמר פירוש השם הוא "העיקול הקטן".[3]
היסטוריה
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-18, ציין ארנסט רנן: "מקבר חירם או חנאוויה ועד קאנא, נתקלים במונומנטים חצובים בסלע בכל צעד; הם עשויים להיספר במאות. דרך קאנא היא מהבחינה הזו המדהימה ביותר שראיתי אי פעם...".[4]
בשנת 1875, ביקר בכפר ויקטור גרן, מצא שהוא מיושב על ידי מתואלים וכתב: "במורדות הגבעה שעליה שוכן הכפר הזה צפיתי בשני בתי בד עתיקים גדולים חצובים בסלע, שכל אחד מהם מורכב משני תאים המקושרים זה לזה, האחד לסחיטת הענבים והשני כדי לקבל את המיץ. בכפר מפוזרות אבנים מסותתות, שנלקחו כנראה מכנסייה עתיקה שקודשה ליוחנן המטביל [הנקרא בערבית] 'יחיא בן זכריה'".[4]
בשנת 1881 ביקרה בכפר משלחת של הקרן לחקר ארץ ישראל וכתבה: "כפר בנוי מאבן, על ראש גבעה, מוקף תאנים, זיתים ורימונים, ומעט אדמה חקלאית. הוא כולל 300 מתואלים. אספקת המים היא מבורות מים".[4]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בערבית שם המקום נכתב בצורות שונות, כגון: حانويه, حناويه, حنويه; בתעתיק מדויק: חאנויה, חנאויה, חנויה.
- ^ ניתן לשמוע את הגיית שם המקום כאן, הן מפי הקריינית והן מפי כתב השטח.
- ^ The survey of Western Palestine : Arabic and English name lists collected during the survey : Conder, C. R. , 1848-1910 (עמ' 4), Internet Archive (ב־English)
- ^ 1 2 3 C. R. Conder, H. H. Kitchener, E. H. Palmer, W. Besant, The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology, London: Committee of the Palestine exploration fund, 1881-1883, עמ' 48, 60, 635