ז'יל מאסנה
ז'יל מאסנה (בצרפתית: Jules Massenet; 12 במאי 1842 – 13 באוגוסט 1912) היה מלחין אופרה צרפתי.
קורות חייו
מאסנה החל לנגן בגיל צעיר. בגיל 18 החל את לימודיו בקונסרבטוריון בפריז אותם סיים בהצטיינות. בשנת 1862 זכה על יצירה מוזיקלית מקהלתית שחיבר בפרס רומא, שאיפשר לו לגור ברומא 3 שנים. משחזר לפריז הצליח בעזרת ידידים להעלות כמה אופרות שכתב בשהותו ברומא, אך ההצגות לא זכו להצלחה מיוחדת. עם העלאת האופרה "הורדוס" בשנת 1881 זכה מאסנה בפרסומו ככותב מצליח. ב-1878 נתמנה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של פריז, ובמשרה זו החזיק עד מותו.
יצירתו
מאסנה חיבר 27 אופרות, 3 באלטים, 7 סוויטות תזמורתיות, אורטוריות, קנטטות, מוזיקה קאמרית, רקוויאם, ושירים.
מאסנה היה מפורסם מאוד בצרפת במחצית השנייה של המאה ה-19. רוב האופרות שלו נשכחו. אלה ששרדו את מבחן הזמן הן:
- הרודיאס אופרה (1881)
- מנון (1884)
- ורתר - לפי ייסורי ורתר הצעיר מאת גתה (1892)
- תאיס (1894).
הקטעים התזמורתיים המפורסמים של מאסנה הם:
- הרהורים לכינור ותזמורת, מתוך האופרה תאיס.
- אראגונז מתוך האופרה אל סיד.
קישורים חיצוניים
- ז'יל מאסנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ז'יל מאסנה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ז'יל מאסנה, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
