ז'ול דופרה
ז'ול לואי דופרה (בצרפתית: Jules Louis Dupré; 5 באפריל 1811 – 6 באוקטובר 1889) היה צייר צרפתי, מהאישים הראשיים של אסכולת ציירי הנוף של ברביזון. אם תאודור רוסו מייצג את ההיבט האפי של ציור שירת הטבע, דופרה הוא המייצג החזותי של ההיבטים הטרגיים והדרמטיים שלו.[1]
ביוגרפיה
דופרה נולד בנאנט. הוא הציג לראשונה בסלון בשנת 1831, ושלוש שנים לאחר מכן זכה במדליה. באותה שנה הגיע לאנגליה שם התרשם מהגאונות של ציורי ג'ון קונסטבל. מכאן ואילך הוא למד כיצד לבטא תנועה בטבע. הוא התרשם מהמחוזות סביב סאות'המפטון ופלימות', על מרחבי המים, השמים והאדמה הרחבים והרצופים שלהם. אלה נתנו לו הזדמנויות טובות לחקור את התנועה הסוערת של ענני סערה ואת תנועת העלווה המונעת על ידי הרוח.[2]
הוא מונה לקצין של לגיון הכבוד הצרפתי ב-1848.
הוא הראה העדפה לשימוש באפקטים דרמטיים של שקיעה, שמים וים סוערים כנושאי ציוריו. בשלב מאוחר בחייו שינה את סגנונו, והגיע לפשטות רבה יותר בהרמוניות הצבע שלו. בין העבודות העיקריות שלו ניתן למנות את הבוקר והערב בלובר, ואת חציית הגשר המוקדם באוסף וואלאס.[3].
בתו תרז-מארת-פרנסואה הפכה גם היא הפכה לציירת.
גלריה
-
נוף עם עדר בקר
-
טחנת רוח
-
ערב בחוף הצרפתי
-
בקר במרעה
קישורים חיצוניים
- ז'ול דופרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)