ויקי:רשימת מועמדים למחיקה/:היגיון אבסורדי

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

__ARCHIVEDTALK__


זוהי הצבעת מחיקה על הערך היגיון אבסורדי.

תחילת ההצבעה: 11:25, 19 ינואר 2006 (UTC)

הצבעה

כל משתמש מוזמן לתרום לדיון, אך רק משתמש רשום בעל 100 עריכות וחודש של פעילות הוא בעל זכות הצבעה.

למחוק

  1. odedeeשיחה‏ 10:50, 19 ינואר 2006 (UTC)
  2. ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה) 10:52, 19 ינואר 2006 (UTC)
  3. איתמר. 20:59, 19 ינואר 2006 (UTC)
  4. דוד שי 21:02, 19 ינואר 2006 (UTC)
  5. עופר קדם 22:59, 19 ינואר 2006 (UTC)
  6. קקון 03:18, 20 ינואר 2006 (UTC) 03:17, 20 ינואר 2006 (UTC) צריך להחרים את כל המחשבים מגהה.
  7. שלומית קדם 14:49, 20 ינואר 2006 (UTC)]]
  8. מגיסטר 17:14, 20 ינואר 2006 (UTC)
  9. --Itayba 13:25, 23 ינואר 2006 (UTC)
  10. Karpada 17:14, 23 ינואר 2006 (UTC) - שטויות לגבי כל המחשבים מגהה וכד' - איך אני אכתוב?
  11. אביעד 19:11, 23 ינואר 2006 (UTC)

להשאיר

  1. . לשכתב ואולי לשנות את שם הערך ל"הגיון אבסורדי" למרות ש"הגיון גלייתי" הוא כנראה שם "עברי יותר". נימקתי את עמדתי באריכות בדיון למטה. אוהד ל 04:23, 23 ינואר 2006 (UTC) הערך שוכתב ואני מציע להשאיר ולשנות את שמו ל"הגיון אבסורדי (ספרות)" אוהד ל 20:24, 23 ינואר 2006 (UTC)
  2. ליש 20:49, 23 ינואר 2006 (UTC) עכשיו לאחר השכתוב, הערך הזה לא נופל מכמה וכמה ערכים אחרים שאין עליהם עוררין.

דיון

אמנם אסור לי להצביע, אבל להעלות למחיקה מותר לי. מעולם לא שמעתי על הביטוי הזה, הוא נשמע לי מופרך לחלוטין, ומי ששאלתי פה לא ענה לי מה זה. גוגל גם לא שמע. שרגא השמן 09:29, 19 ינואר 2006 (UTC)

מסכים. הערך הזה נראה לי תמוה כשהעלו אותו אבל שכחתי ממנו. בדיקה בגוגל מעלה אפס איזכורים. מי ששמע על זה מוזמן להצביע "להשאיר"... odedeeשיחה‏ 10:50, 19 ינואר 2006 (UTC)
גם מסכים. לא נראה שמישהו מכיר את המונח הזה חוץ מהדף שלנו בויקי. אם לפחות הוא היה מנוסח טוב, מילא, אבל קראתי את הערך שלוש פעמים, ואני עדיין לא מבין על מה מדובר. עופר קדם 22:59, 19 ינואר 2006 (UTC)


חברים, אני חולק על כולכם. אני אנסה להסביר את עמדתי ואת מהותו של הערך הזה בצורה מפורטת כדי לשכנע אתכם שלא למחוק אותו. אני מקווה שההסבר שלי יהיה ברור. אני מבקש סליחה מראש על אי בהירות אפשרית, כיוון שאני כותב את ההודעה הזו חצי "שיכור" מחוסר שינה אחרי "לילה לבן".
ראשית, עפ"י מבחן גוגל ההפוך של שש"ז לא רק שצריך, אלא אף שחשוב להשאיר את הדף הזה, דווקא משום שרוב האנשים אינם מכירים אותו.
ציינתם כאן שהמונח "הגיון גלייתי" אינו מופיע בגוגל העברי, אך אם מי מכם שהיה מחפש את המונח "הגיון אבסורדי" בגוגל העברי היה מוצא תאור של הספר "אליסה בארץ הפלאות" של לואיס קרול. ואכן, סדרת הספרים של אליסה בארץ הפלאות שופעת בדוגמות לשימוש בהגיון אבסורדי. בנוסף, שמתי לב שרבים מהתורמים לויקיפדיה העברית הם בעלי ידע, או עניין במדעים. גם צ'ארלס דודג'סון, ששם העט שלו היה לואיס קרול התעניין במדעים, ואף יותר מכך - הוא היה מתמטיקאי, לוגיקן ופילוסוף. לעיתים כאשר מתמטיקאי, או פיסיקאי העוסקים בתורה א' רוצים להוכיח טיעון במסגרת פיתוח תורה א', הם משתמשים בכלל בתורה ב' לצורך ההוכחה. לחובבי הפיסיקה ביניכם: ניתן לפתור בעיה במע' אינרציאלית ע"י חישוב בעיה שקולה במע' מואצת. דוגמה אחרת היא (ופה אני מקווה שאני לא נותן דוגמה לא נכונה) שניתן להשתמש בעקרון ההתאמה ולפתור בעיות מסוימות במערכות מיקרוסקופיות (שלכאורה דורשות שימוש בתורות קוונטיות) מרובות חלקיקים ע"י שימוש בפיסיקה קלאסית ומכניקה סטטיסטית. לחובבי המתמטיקה - ניתן לפתור בעיה בתורת הקבוצות ע"י שימוש בלוגיקה ותחשיב הפרדיקטים, ולהפך - לפתור בעיה בלוגיקה ע"י שימוש בתחשיב הפסוקים של תורת הקבוצות. לפעמים אנחנו רואים הוכחות באנליזה שנפתרות ע"י שימוש באלגברה גיאומטרית.
דוגמה אחת מתוך "אליס בארץ המראה" של לואיס קרול לשימוש בהגיון אבסורדי, הוא כאשר המלכה שואלת את אליס: "כמה זה 8 פחות 9?" ואליס עונה שאי אפשר לחסר 9 מ 8. הנה קישור לקטע היפהפה באנגלית: [1]. אלא שאנחנו הקוראים מכירים גם "עולם" שבו יש מספרים שליליים ובו 8 פחות 9 הם 1 - (מינוס 1). מדוע השאלה האריתמטית הזו מופיעה בספר? מין הסתם זה הוא לא ספר חשבון. התשובה היא שהסופר השתמש בשאלה האריתמטית הזו כדי לעורר את הקורא לבצע הקבלות אסוציאטיביות לשאלות אחרות, למשל פילוסופיות או פיסיקליות או שקשורות לתורת הקבוצות או שנוגעות לעולמם של הילדים ביחס לעולמם של המבוגרים וכו'. במילים האחרות, הסופר נתן דוגמה באריתמטיקה וע"י כך עורר אצלנו מחשבות בתחומים אחרים לגמרי. בערך שרציתם למחוק יש התייחסות להגיון אבסורדי מנקודת מבט פסיכולוגית וספרותית. בערך כתוב: "הגיון אבסורדי... כאשר אדם יוצר קישורים אסוציאטיביים בראשו, מתייחס אליהם בקול רם כבני קיימא מבלי להתחשב בבסיס הידע של האדם איתו הוא מדבר. האדם (איתו הוא מדבר) נהנה מכך שזכה להיחשף לזווית ראייה חדשה, ומאתגר את מוחו להמשיך בשיח ההקשרים הגלייתים... ניתן להשוות את ההגיון הגלייתי, המבטא תצורת חשיבה, עם "פנטסיה ריאליסטית" המגיעה מעולם הספרות."
לסיכום, הערך "הגיון אבסורדי, או הגיון גלייתי" הוא ערך בעל חשיבות ספרותית, פילוסופית, לוגית ומדעית וניתן למצוא אותו גם בגוגל העברי, אלא שהוא לא נפוץ שם. דווקא מכיוון שהוא לא נפוץ ב"מרחבי האינטרנט" העבריים אנחנו צריכים לכלול אותו בויקיפדיה העברית ולקשר אותו לערכים אחרים כדי שמידע אודות הערך הזה יהיה זמין ונגיש לציבור הרוצה לקרוא ולהשכיל". אני מציע לשכתב ולהפנות את הערך ל"הגיון אבסורדי".
אוהד ל 04:20, 23 ינואר 2006 (UTC)
יש כבר ערך נאה בשם איגיון (ואגב תחשיב הפסוקים ותחשיב הפרדיקטים הם נושאים בלוגיקה מתמטית ולא בתורת הקבוצות). עוזי ו. 04:31, 23 ינואר 2006 (UTC)
ראשית, כפי שציין עוזי כבר יש לנו את איגיון. שנית, אתה אומר דברי טעם רק שאין שום קשר ביניהם לערך הנדון כאן, שהוא חסר תקווה לחלוטין. מה רצה המשורר לומר בדוגמה של סגירת הפקק של בקבוק הקולה, ואיך זה מתקשר להיגיון, לאיגיון או להיגיון גלייתי? אני לא נוהג לקרוא לדברים שטויות, אבל במקרה הזה אני אחרוג ממנהגי. הערך הזה הוא שטות. odedeeשיחה‏ 04:46, 23 ינואר 2006 (UTC)
אני אבדוק את העניין שוב מאוחר יותר היום. אני הבנתי ש"הגיון אבסורדי" ו"אי-גיון" הם שני מונחים שונים, אבל ייתכן שטעיתי. אוהד ל 04:49, 23 ינואר 2006 (UTC)
עדכון ביניים: מקובל להשתמש במונח "הגיון אבסורדי" במסגרת הז'רגון הספרותי, או הפילוסופי. באנגלית הגיון אבסורדי נקרא: "Absurd Logic", או "The Logic of Absurd". בקישור הזה ניתן למצוא רשימת קורסים של אוניברסיטת מישיגן בהם גם קורס בשם "Absurd Logic". הגיון אבסורדי אינו מה שנקרא בעברית "איגיון". איגיון זה "nonsense" (מינוח מתחום הספרות, תקשורת). בקישור הזה יש דוגמה לשימוש בהגיון אבסורדי, דוגמה לשימוש באיגיון והבהרת ההבדל בינהם. התחלתי לשכתב את הערך, אני אשתדל לסיים עוד היום את השכתוב. אוהד ל 13:38, 23 ינואר 2006 (UTC)

ערכים על רעיונות

יש הרבה רעיונות חדשים. אחת הדרכים למקד תשומת לב ברעיון שלך היא לתת לו כותרת קליטה, ואז - כהמשך טבעי - לוודא שיש עליו ערך בויקיפדיה. מה, אם זו "תופעה מוכרת" (לקוראי המגזינים של השבוע שעבר), למה לא לזכות את הציבור בערך על הנושא. הבעיה היא שערכים כאלה ממהרים לאפיין תופעות חברתיות, עוד לפני שברור שהן שם. בנוסף לזה, גם תופעות שהן חלק ממושג רחב (ומקומן בערך המתאים) מתיימרות לקבל חיים (וערך) משלהן, על-חשבון הערכים הותיקים והמוכרים. אני מציע לנהוג בחשדנות רבה כלפי מושגים כאלה.

(עכשיו שגיליתי תופעה חדשה, אני רץ לכתוב את מושגים אמֶבּיים).

כדוגמא נגדית לתזה שלי - חשדתי בערך הזנב הארוך מהרגע הראשון, אבל הערך המוצלח שמשתמש:מאיר מ העלה בסופו של דבר, שכנע אותי שבמקרה הזה הכותרת מוצדקת (אני הייתי קורא לזה 'הזנב השמן', אבל תמיד עדיף להקשיב לאיש יחסי הציבור מאשר לסטטיסטיקאי). עוזי ו. 05:09, 23 ינואר 2006 (UTC)


20:08, 23 ינואר 2006 (UTC), הערך שוכתב

הערך שוכתב כולו והפך לקצרמר עם קישורים פנימיים וחיצוניים לקריאה נוספת.
אוהד ל 20:08, 23 ינואר 2006 (UTC)

נראה הרבה יותר טוב, אבל עדיין - אין דבר כזה "הגיון גלייתי". אם רוצים לדבר על "הגיון אבסורדי", זה צריך להיות שם הערך. עופר קדם 20:26, 23 ינואר 2006 (UTC)
אני מסכים איתך אוהד ל 20:28, 23 ינואר 2006 (UTC)
שם הערך שונה. דוד שי 20:48, 23 ינואר 2006 (UTC)

הערך נכתב מחדש, ואפילו שמו שונה, ולכן הצבעת מחיקה זו איבדה את משמעותה דוד שי 20:48, 23 ינואר 2006 (UTC)