ויקי:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוקטובר 2005
אוקטובר | |||
---|---|---|---|
1 באוקטובר 2005 | משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים". משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואיגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
2 באוקטובר 2005 | משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים". משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואיגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
3 באוקטובר 2005 | משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים". משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואיגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
4 באוקטובר 2005 | משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים". משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואיגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
5 באוקטובר 2005 | משבר מניות הבנקים היה משבר כלכלי חריף, שהתרחש בישראל בשנת 1983 והביא להלאמת הבנקים הגדולים בישראל כדי למנוע את התמוטטותם, וירידה ניכרת בערכן של השקעות הציבור במניות הבנקים במסגרת "הסדר מניות הבנקים". משבר המניות נוצר בעקבות מנהגם של הבנקים לווסת את שערי מניותיהם באמצעות הזרמת כספי המשקיעים והחוסכים בבנקים לרכישת מניות הבנקים. פעולת הוויסות הביאה לכך ששערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע ומתמיד, כך שנראה כאילו מניות אלה חסינות מירידה ונושאות תשואה נאותה. עליית שערי מניותיהם אפשרה לבנקים להמשיך ולמכור מניות נוספות ולהגדיל את יכולתם להשקיע ולגייס כספים (מנוף פיננסי). מגיוס כספים זה נהנה בעיקר אוצר המדינה, שהשקעות הבנקים ברכישת המלוות ואיגרות החוב שלו אפשרו לו להמשיך בתהליך האינפלציוני. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
6 באוקטובר 2005 |
פגם גנטי הינו מצב רפואי או מחלה הנגרם – לפחות בחלקו – כתוצאה מליקוי הקשור לגנטיקה של תאי הגוף. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
7 באוקטובר 2005 |
פגם גנטי הינו מצב רפואי או מחלה הנגרם – לפחות בחלקו – כתוצאה מליקוי הקשור לגנטיקה של תאי הגוף. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
8 באוקטובר 2005 | פסק דין האח והאחות שפסק בית דין רבני מיוחד בראשותו של הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972), טיהר את האח והאחות, חנוך ומרים לנגר, מכתם הממזרות וסיים פרשה ארוכת שנים שהסעירה את המדינה והיו מעורבים בה הדרגים הגבוהים ביותר: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין.
אמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. היא נפרדה ממנו ללא גט ולאחר מכן התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
9 באוקטובר 2005 | פסק דין האח והאחות שפסק בית דין רבני מיוחד בראשותו של הרב שלמה גורן בכסלו תשל"ג (פורסם ב-19 בנובמבר 1972), טיהר את האח והאחות, חנוך ומרים לנגר, מכתם הממזרות וסיים פרשה ארוכת שנים שהסעירה את המדינה והיו מעורבים בה הדרגים הגבוהים ביותר: ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין.
אמם של האח והאחות הייתה נשואה לגר. היא נפרדה ממנו ללא גט ולאחר מכן התחתנה עם בעל שני, אביהם של האח והאחות. שאלת ממזרותם של האח והאחות הייתה תלויה בשאלה האם אכן התגייר הבעל הראשון גיור תקף. אם הבעל הראשון אינו נחשב לגר, לא היו נישואי האם עמו תקפים, ואין הילדים שנולדו לה מגבר אחר נחשבים לממזרים. על יסוד זה טיהר הרכב מיוחד וחשאי בראשות הרב גורן את האח והאחות מממזרותם, והפך בכך החלטות קודמות של בתי הדין הרבניים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
10 באוקטובר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/דוקטור סוס | עריכה - תבנית - שיחה | |
11 באוקטובר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/דוקטור סוס | עריכה - תבנית - שיחה | |
12 באוקטובר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/דוקטור סוס | עריכה - תבנית - שיחה | |
13 באוקטובר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/דוקטור סוס | עריכה - תבנית - שיחה | |
14 באוקטובר 2005 | ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין לרשתות הרדיו יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, והודיע כי בידי מדען העובד עמו עלה להמציא מתקן לייצור אנרגיה המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופיה של ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
15 באוקטובר 2005 | ב-28 ביוני 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין לרשתות הרדיו יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, והודיע כי בידי מדען העובד עמו עלה להמציא מתקן לייצור אנרגיה המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופיה של ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
16 באוקטובר 2005 |
ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, גרמניה ובריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות נסיוניות עדיין נעשה בו שימוש. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
17 באוקטובר 2005 |
ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, גרמניה ובריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות נסיוניות עדיין נעשה בו שימוש. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
18 באוקטובר 2005 |
ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, גרמניה ובריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות נסיוניות עדיין נעשה בו שימוש. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
19 באוקטובר 2005 |
ספינת אוויר היא כלי טיס ממונע קל מן האוויר בעל יכולת ניווט. בשונה מכלי טיס אחרים, הנסמכים על כוח העילוי, ספינת האוויר מתגברת על כוח המשיכה בזכות משקלה, הנמוך ממשקל האוויר הממלא אותו נפח (חוק ארכימדס). צפיפות המסה הנמוכה של ספינות האוויר נובעת מכך שהן ממולאות בגז קל מן האוויר. בימיה הראשונים של ספינת האוויר, עד שנות הארבעים של המאה העשרים, היה גז המילוי העיקרי מימן, שבזכות משקלו הנמוך ומחירו הזול נעשה בו שימוש בצרפת, גרמניה ובריטניה. המימן היה גז דליק ומסוכן, ומשום כך הוחלף מאוחר יותר בהליום. ספינות האוויר האמריקניות השתמשו בהליום מאז שנות העשרים. כיום אוסר החוק בארצות הברית על הובלת נוסעים בספינות אוויר ממולאות מימן, אף שבמספר ספינות נסיוניות עדיין נעשה בו שימוש. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
20 באוקטובר 2005 | "העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993.
השבועון נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי, ונקרא בראשיתו "תשע בערב". בשנת 1946 שונה שם השבועון ל"העולם הזה". תחת עריכתו של אורי קיסרי התרכז השבועון בצד הקל והמבדר של החיים בארץ, וסיסמתו הייתה: "הבמות והחיים, דופק הזמן, הומור וסאטירה, השעשועים והלחם". הוא עסק בעיקר בענייני תרבות, אמנות, אופנה, כלל שפע של צילומים, והוטבע בו חותמו האישי של עורכו אורי קיסרי, חניך תרבות צרפת. בהתקרב מלחמת העצמאות, כאשר העניינים המדיניים והצבאיים עמדו במרכז התעניינותו של הציבור וזכו לכיסוי נרחב בשבועון "דבר השבוע", מבית ההוצאה של העיתון דבר, הלכה ופחתה תפוצתו של "העולם הזה". בשנת 1950 רכשו אורי אבנרי ושלום כהן את "העולם הזה", וכעורכים משותפים הביאו אותו לתפוצה רחבה. "העולם הזה" בעריכת אבנרי וכהן הפך לשם דבר, לטוב ולרע, בעיתונות הישראלית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
21 באוקטובר 2005 | "העולם הזה" היה שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993.
השבועון נוסד בשנת 1937 על ידי העיתונאי אורי קיסרי, ונקרא בראשיתו "תשע בערב". בשנת 1946 שונה שם השבועון ל"העולם הזה". תחת עריכתו של אורי קיסרי התרכז השבועון בצד הקל והמבדר של החיים בארץ, וסיסמתו הייתה: "הבמות והחיים, דופק הזמן, הומור וסאטירה, השעשועים והלחם". הוא עסק בעיקר בענייני תרבות, אמנות, אופנה, כלל שפע של צילומים, והוטבע בו חותמו האישי של עורכו אורי קיסרי, חניך תרבות צרפת. בהתקרב מלחמת העצמאות, כאשר העניינים המדיניים והצבאיים עמדו במרכז התעניינותו של הציבור וזכו לכיסוי נרחב בשבועון "דבר השבוע", מבית ההוצאה של העיתון דבר, הלכה ופחתה תפוצתו של "העולם הזה". בשנת 1950 רכשו אורי אבנרי ושלום כהן את "העולם הזה", וכעורכים משותפים הביאו אותו לתפוצה רחבה. "העולם הזה" בעריכת אבנרי וכהן הפך לשם דבר, לטוב ולרע, בעיתונות הישראלית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
22 באוקטובר 2005 | גרפולוגיה היא תורה המנסה לחקור את הקשר שבין כתב ידו של אדם לבין התנהגותו, תכונותיו ומידע נוסף הנוגע לו.
גרפולוגים רבים טוענים כי הם יכולים להסיק מידע מכתב ידם של זרים, כולל נתונים ביוגרפיים. גרפולוגיה משמשת פעמים רבות בתפקיד רשמי או רשמי למחצה, במיוחד בתחומים כמו אבחון רפואי ואבחון תעסוקתי, אך רוב אנשי המדע נוטים לדחות את הטענה כי שיטות האבחון הגרפולוגיות אכן מסוגלות לספק את המידע שלו מתיימרים הגרפולוגים, בעיקר בגלל היעדר ממצאים אמפיריים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
23 באוקטובר 2005 | גרפולוגיה היא תורה המנסה לחקור את הקשר שבין כתב ידו של אדם לבין התנהגותו, תכונותיו ומידע נוסף הנוגע לו.
גרפולוגים רבים טוענים כי הם יכולים להסיק מידע מכתב ידם של זרים, כולל נתונים ביוגרפיים. גרפולוגיה משמשת פעמים רבות בתפקיד רשמי או רשמי למחצה, במיוחד בתחומים כמו אבחון רפואי ואבחון תעסוקתי, אך רוב אנשי המדע נוטים לדחות את הטענה כי שיטות האבחון הגרפולוגיות אכן מסוגלות לספק את המידע שלו מתיימרים הגרפולוגים, בעיקר בגלל היעדר ממצאים אמפיריים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
24 באוקטובר 2005 |
ספינת הקיטור אנדריאה דוריה הייתה ספינת נוסעים איטלקית שהשתייכה לחברת הספנות Società di navigazione Italia. היא נקראה על שם אדמירל ונציאני בן המאה ה-16. תפוסת הספינה הייתה 29,100 טונות, והיה ביכולתה לשאת 1,200 נוסעים ו-500 אנשי צוות. אנדריאה דוריה נבנתה לאחר מלחמת העולם השנייה ונחשבה לספינת הדגל של הצי האזרחי האיטלקי. הספינה הושקה ב-16 ביוני 1951, ויצאה למסע הבכורה שלה ב-14 בינואר 1953. ב-25 ביולי 1956, בדרכה לעיר ניו יורק, התנגשה האנדריאה דוריה בספינת קיטור בשם "סטוקהולם" של חברת הספנות השוודית אמריקאית. אף שמרבית הנוסעים ואנשי הצוות שרדו את ההתנגשות, היה האירוע לאחד מהאסונות הימיים המפורסמים ביותר בהיסטוריה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
25 באוקטובר 2005 |
ספינת הקיטור אנדריאה דוריה הייתה ספינת נוסעים איטלקית שהשתייכה לחברת הספנות Società di navigazione Italia. היא נקראה על שם אדמירל ונציאני בן המאה ה-16. תפוסת הספינה הייתה 29,100 טונות, והיה ביכולתה לשאת 1,200 נוסעים ו-500 אנשי צוות. אנדריאה דוריה נבנתה לאחר מלחמת העולם השנייה ונחשבה לספינת הדגל של הצי האזרחי האיטלקי. הספינה הושקה ב-16 ביוני 1951, ויצאה למסע הבכורה שלה ב-14 בינואר 1953. ב-25 ביולי 1956, בדרכה לעיר ניו יורק, התנגשה האנדריאה דוריה בספינת קיטור בשם "סטוקהולם" של חברת הספנות השוודית אמריקאית. אף שמרבית הנוסעים ואנשי הצוות שרדו את ההתנגשות, היה האירוע לאחד מהאסונות הימיים המפורסמים ביותר בהיסטוריה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
26 באוקטובר 2005 | הטוב, הרע והמכוער הוא מערבון ספגטי קלאסי, השלישי בטרילוגיה שביים סרג'יו ליאונה. הטרילוגיה – הכוללת את סרטיו המוקדמים של ליאונה – החלה בשנת 1964 עם 'בעבור חופן דולרים', המשיכה ב־1965 עם 'הצלפים' ונחתמה עם 'הטוב הרע והמכוער' שיצא לאקרנים ב־1966. המערבון, שהופק באיטליה, נחשב לגדול מערבוני הספגטי בכל הזמנים. חובבי מערבונים עשויים לצפות בסרט זה מספר פעמים ולהכיר בעל פה דיאלוגים מסצנות רבות שבו. סצנת הסיום של הסרט היא מהזכורות בתולדות הקולנוע. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
27 באוקטובר 2005 | הטוב, הרע והמכוער הוא מערבון ספגטי קלאסי, השלישי בטרילוגיה שביים סרג'יו ליאונה. הטרילוגיה – הכוללת את סרטיו המוקדמים של ליאונה – החלה בשנת 1964 עם 'בעבור חופן דולרים', המשיכה ב־1965 עם 'הצלפים' ונחתמה עם 'הטוב הרע והמכוער' שיצא לאקרנים ב־1966. המערבון, שהופק באיטליה, נחשב לגדול מערבוני הספגטי בכל הזמנים. חובבי מערבונים עשויים לצפות בסרט זה מספר פעמים ולהכיר בעל פה דיאלוגים מסצנות רבות שבו. סצנת הסיום של הסרט היא מהזכורות בתולדות הקולנוע. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
28 באוקטובר 2005 |
ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון לתל אביב התרחש ב-17 באפריל 1986. אן מרי מרפי, קתולית אירית בת 32, שהייתה בהריון, ניסתה לעלות לטיסת אל על 016 שעצרה בלונדון בדרכה מניו יורק לתל אביב כשעמה מזוודה בעלת תחתית כפולה. בצד הנסתר של המזוודה הטמין ארוסה הפלסטיני של מרפי, ניזאר נאווף אל מנסור אל הינדאווי, חומר נפץ שהיה אמור להתפוצץ במהלך הטיסה, ולהביא למותם של 375 הנוסעים על הג'מבו. מרפי לא הייתה מודעת לפצצה שבמזוודתה, שצפויה הייתה להמית גם אותה. אנשי ביטחון של אל על חשדו במרפי וערכו בדיקה קפדנית למטענה, שהובילה לגילוי חומר הנפץ. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
29 באוקטובר 2005 |
ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון לתל אביב התרחש ב-17 באפריל 1986. אן מרי מרפי, קתולית אירית בת 32, שהייתה בהריון, ניסתה לעלות לטיסת אל על 016 שעצרה בלונדון בדרכה מניו יורק לתל אביב כשעמה מזוודה בעלת תחתית כפולה. בצד הנסתר של המזוודה הטמין ארוסה הפלסטיני של מרפי, ניזאר נאווף אל מנסור אל הינדאווי, חומר נפץ שהיה אמור להתפוצץ במהלך הטיסה, ולהביא למותם של 375 הנוסעים על הג'מבו. מרפי לא הייתה מודעת לפצצה שבמזוודתה, שצפויה הייתה להמית גם אותה. אנשי ביטחון של אל על חשדו במרפי וערכו בדיקה קפדנית למטענה, שהובילה לגילוי חומר הנפץ. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
30 באוקטובר 2005 | חְנון הוא שם תואר סטריאוטיפי או ארכיטיפי, המתייחס בדרך כלל לבני אדם הניחנים באינטליגנציה גבוהה מהממוצע, ושתחומי העניין שלהם אינם מנת חלקם של בני החברה הסובבת.
הארכיטיפ החנוני סובל ממשקל עודף, קוצר או רוחק ראייה, אקנה, כשלים ביחסי אנוש (לרבות בקשרים עם המין האחר), הפרעות עיכול, הפרעות דיבור, הפרעות נשימה, הפרעות יציבה, ביישנות, פחדנות, שלומיאליות, פדנטיות, חולשה פיזית או מראה חיצוני בלתי מושך – המבדילים אותו מהחברה. במובן זה, "חנון" הוא כינוי גנאי לכל דבר ועניין. עם זאת, חנונים רבים מתגאים בהיותם כאלה, כאות לכישרון הטבוע בהם לכאורה, חרף בדידותם. בנוסף, אדם המסרב לבצע מעשה שיש בו סיכון, כגון ביצוע עבירה על החוק או השתתפות בספורט אתגרי, אף הוא עשוי להיות מתויג כחנון, כאמצעי של לחץ חברתי. החנון עלול ליפול קורבן למעשי בריונות, אך מנגד להתגאות בעליונותו המוסרית על החברה הסובבת אותו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
31 באוקטובר 2005 | חְנון הוא שם תואר סטריאוטיפי או ארכיטיפי, המתייחס בדרך כלל לבני אדם הניחנים באינטליגנציה גבוהה מהממוצע, ושתחומי העניין שלהם אינם מנת חלקם של בני החברה הסובבת.
הארכיטיפ החנוני סובל ממשקל עודף, קוצר או רוחק ראייה, אקנה, כשלים ביחסי אנוש (לרבות בקשרים עם המין האחר), הפרעות עיכול, הפרעות דיבור, הפרעות נשימה, הפרעות יציבה, ביישנות, פחדנות, שלומיאליות, פדנטיות, חולשה פיזית או מראה חיצוני בלתי מושך – המבדילים אותו מהחברה. במובן זה, "חנון" הוא כינוי גנאי לכל דבר ועניין. עם זאת, חנונים רבים מתגאים בהיותם כאלה, כאות לכישרון הטבוע בהם לכאורה, חרף בדידותם. בנוסף, אדם המסרב לבצע מעשה שיש בו סיכון, כגון ביצוע עבירה על החוק או השתתפות בספורט אתגרי, אף הוא עשוי להיות מתויג כחנון, כאמצעי של לחץ חברתי. החנון עלול ליפול קורבן למעשי בריונות, אך מנגד להתגאות בעליונותו המוסרית על החברה הסובבת אותו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
<inputbox> type=create default=פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/שם הערך preload=ויקיפדיה:ערכים_מומלצים/תקצירים_מוכנים/תבנית_לתקציר </inputbox>
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|