ויליאם אדוארד פרוסט

תבנית {{אמן}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ויליאם אדוארד פרוסט (באנגלית: William Edward Frost‏; ספטמבר 1810 – 4 ביוני 1877) היה צייר אנגלי בתקופה הוויקטוריאנית. בין הבודדים בתקופתו שהקדיש את עבודתו לציור העירום הנשי.^[1]

ביוגרפיה וקריירה

פרוסט התחנך בבית הספר של האקדמיה המלכותית לאמנויות, החל משנת 1829; הוא התפרסם כצייר פורטרטים לפני שעבר לצייר נושאים היסטוריים ומיתולוגיים, כולל תת-ז'אנר של ציור הפיות, האופייני לאמנות הוויקטוריאנית.

בשנת 1839 זכה פרוסט במדליית הזהב של האקדמיה המלכותית בזכות הציור "פרומתאוס", ובשנת 1843 הוא זכה בפרס בתחרות לציור בית הפרלמנט החדש בווסטמינסטר, על "אונה הנחרדת" – נושא מתוך הספר האלגורי "מלכת הפיות" (אנ') של אדמונד ספנסר (אנ'). הוא נבחר כחבר עמית באקדמיה המלכותית בשנת 1846, וחבר מן המניין בשנת 1870.^[1]

יצירתו

פרוסט מוכר כממשיך דרכו של הצייר ויליאם אתי, שהקדים אותו, ברבע השני של המאה התשע עשרה, כאמן בריטי שעיקר נושאי ציוריו היו עירום נשי. למרות המוסר הקשוח של התקופה הוויקטוריאנית, העירומים הצנועים יחסית של פרוסט היו פופולריים, והביאו לו הכנסה כלכלית גבוהה.

חוקר האמנות הוויקטוראנית, ליונל למבורן, כתב על כך: "במיטב יצירותיו של פרוסט יש קסם מובהק דמוי תכשיט, ודוגמניות הנשים הצעירות והמושכות שלו הן בעלות איכות רלוונטית ומודעת לעצמה שהופכת אותן למרגשות יותר מאלה העוצמתיים שצייר ויליאם אתי".^[2]

גלריה

הסירנות
הניטרול של קופידון
אונה הנחרדת
שלושת החסדים
אונה ופאון
האלגרו
ונוס וקופידון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויליאם אדוארד פרוסט בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

^ ¹ ² Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Frost, William Edward" . Encyclopædia Britannica. 11 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 250–251.
^ Lionel Lambourne, Victorian Painting, London, Phaidon Press, 1999; pp. 282–4.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ויליאם אדוארד פרוסט".

[:0-1] ¹ ² Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Frost, William Edward" . Encyclopædia Britannica. 11 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 250–251.

[2] Lionel Lambourne, Victorian Painting, London, Phaidon Press, 1999; pp. 282–4.

[1]

[2]