וילאייט ארזורום
וילאייט ארזורום (בטורקית עות'מאנית: ولايت ارضروم)[1] היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.
![]() | |
![]() | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
עיר בירה | ארזורום |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | חוק הווילאייטים |
הקמה | 1867 |
פירוק | הקמת טורקיה |
פירוק | 1923 |
ישות קודמת |
![]() |
ישות יורשת |
![]() ![]() |
וילאייט ארזורום גבל עם ממלכת פרס והאימפריה הרוסית במזרח ובצפון-מזרח, בצפון עם וילאייט טרבזון, במערב עם וילאייט סיווס, ובדרום עם הווילאייטים ביטליס, מאמורט אול עזיז וואן.
בתחילת המאה ה-20, על פי הדיווחים, היה שטח המחוז 29,614 מילים רבועים (76,700 קילומטרים רבועים), בעוד שהתוצאות הראשוניות של המפקד העות'מאני הראשון של 1885 (פורסם בשנת 1908) נתנו לאוכלוסייה 645,702 נפשות.[2] דיוק נתוני האוכלוסייה נע בין "משוער" ל"סתם השערה" בהתאם לאזור שממנו נאספו.[2] זה היה אחד מששת הווילאייטים הארמנם בחלק המזרחי של אנטוליה, ולפני מלחמת העולם הראשונה חיו שם ארמנים רבים וכן גאורגים, יוונים פונטים וקווקזים, וקבוצות אתניות אחרות, מוסלמיות וגם נוצריות [בעיקר יווניות אורתודוקסיות] וארמניות אפוסטוליות (אורתודוקסי/גרגוריאני)].
היסטוריה
איילט ארזורום היה אחד הפרובינציות העות'מאניות הראשונות שהפכו לווילאייט לאחר רפורמה אדמיניסטרטיבית בשנת 1865, ובשנת 1867 הוא שונה לווילאייט ארזורום.[3]
בשנת 1875 הוא חולק לשישה וילאייטים: ארזורום, ואן, האקארי, ביטליס, הוזאט (Dersim) וקארס-צ'ילדיר. בשנת 1888 בצו קיסרי צורפו וילאייט האקארי לווילאייט ואן ווילאייט הוזאט לווילאייט מאמורט אול-עזיז.[4]
אזורי קארס וצ'ילדיר אבדו במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ונמסרו לאימפריה הרוסית,[5] אשר ניהלה אותם כמחוז קארס עד 1917.
חטיבות מנהליות
סנג'קים של הווילאייט:[6]
דמוגרפיה
בשנת 1893 היו סך הכל 19 קאזות (מחוזות). בכל הקאזות המוסלמים (סונים ולוי) היו הרוב.[7] האחוז הנמוך ביותר של המוסלמים (64%) היה בקאזה של היניס.[7] רוב הפרוטסטנטים והקתולים היו ארמנים.
אוכלוסיית הסנג'קים, באלפים, לפי המפקד העות'מאני משנת 1893[7] | ||||||||||
קבוצות | ארזורום | בייזיד | ארזינקן | סך הכל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מוסלמים | 312,2 | 47,4 | 85,9 | 445,5 | ||||||
ארמני אפוסטולי | 73,9 | 8,3 | 19 | 101,2 | ||||||
קתולים | 5,4 | 1,3 | - | 6,7 | ||||||
פרוטסטנטים | 1,7 | 0,1 | 0,2 | 2 | ||||||
יווני אורתודוקסי | 1,5 | - | 2 | 3,5 | ||||||
אחרים | 0,2 | - | - | 0,2 | ||||||
סך הכל | 394,9 | 57,1 | 107,1 | 559 |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Hathi Trust Digital Library - Holdings: Salname-yi Vilâyet-i Erzurum
- ^ 1 2 Asia by A. H. Keane, page 460
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 3 Ottoman Population, 1830–1914: Demographic and Social Characteristics, Kemal H. Karpat, page 124, 1985