הרי זסלר
הרי זסלר (9 ביוני 1929, סופיה – 28 במרץ 2024, חיפה) היה מהאישים הבולטים בחיי הציבור והתרבות בחיפה. ציוני-רוויזיוניסט, מנכ"ל ממגורות דגון, יקיר העיר חיפה, יושב ראש איחוד עולי בולגריה וסגן נשיא ארגון בני ברית העולמי. בראשותו כיושב-ראש קרן ראובן הכט הוקמו שורה של מפעלי תרבות מרכזיים ונתמכו מוסדות מחקר ציוניים. בעל עיטור מסדר סְטַארָה פְּלַנִינַה[1], העיטור הגבוה ביותר שמעניקה ממשלת בולגריה, על תרומתו הייחודית לחיזוק קשרי ישראל-בולגריה.
ביוגרפיה
זסלר נולד בסופיה, בולגריה, לז'ק (יעקב) ורבקה זסלר במשפחה אמידה, שבה ספג ערכי תרבות והשכלה לצד מסורת יהודית. בזמן מלחמת העולם השנייה נאלצה משפחתו לעבור לגטו יוצ'בונאר ובשנת 1943 הוגלתה לעיירה מונטנה[2], שם נחשף לציונות הרוויזיוניסטית והצטרף לתנועת בית"ר. לאחר המלחמה, תחת השלטון הקומוניסטי, נמנע ממנו ללמוד רפואה בשל הרקע המשפחתי, והוא עבד בבנק הלאומי של בולגריה. בשנת 1949 עלה לישראל לבדו באונייה "בולגריה", והוריו הצטרפו אליו כעבור שנתיים. בארץ התגייס לצה"ל ושירת כחובש קרבי בחטיבת גבעתי, והמשיך לשירות מילואים במלחמות ישראל. בשנת 1954 נישא לאריקה לבית לונה, ילידת בולגריה, שהכיר עוד בילדותו. השניים התגוררו בכרמליה שבחיפה והביאו לעולם שני ילדים, דרור ורונית. הרי זסלר נפטר במרץ 2024 בגיל 94[3]. הוא נקבר בחלקת לוחמי האצ"ל והלח"י בבית העלמין שדה יהושע בחיפה.
פעילות מקצועית וציבורית
בשנת 1958 החל זסלר לעבוד בחברת דגון והתקדם לתפקידים בכירים בחברה, בהם סמנכ"ל כספים ומנכ"ל משותף. זסלר היה מקורבו של ד"ר ראובן הכט, מנהל החברה, ושימש כאיש סודו ויורשו הרוחני. לאחר פרישתו של הכט, כיהן זסלר כיו"ר קרן הכט, ופעל להגשמת חזונו לתרום לחברה הישראלית ולחיפה. כראש קרן הכט זסלר הוביל פרויקטים ציבוריים רבים: הוא תרם את הכספים להקמת אודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה שבו הותקן עוגב ענק ייחודי המורכב מחלקי עוגבים מהכנסייה הפרנציסקנית בירושלים[4], להקמתו של פארק הכט בנייתו של המשכן לאומנויות, מימון פעילות הקתדרה לחקר הציונות, ולפעילותו של מוסד הרצל לחקר הציונות. לאחר פטירתו של זסלר, שונה שמה של הקתדרה לקתדרה לציונות ע"ש הרי זסלר, מיסודו של ד"ר ראובן הכט. זסלר שימש כיו"ר התאחדות יהודי בולגריה בצפון הארץ, חבר בעמותת הידידים של המרכז רפואי כרמל, חבר בוועד המנהל של בית החולים רמב"ם, חבר כבוד במועדון רוטרי חיפה וכסגן נשיא ארגון בני ברית העולמי.
הוקרה
על פועלו זכה זסלר בשורת עיטורים ואותות הוקרה, בהם:
- אות יקיר העיר חיפה (2000)
- עמית כבוד של אוניברסיטת חיפה (2003)
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סופיה
- דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה (2009)
- אות פאול האריס ממועדון רוטרי (2019)
- עיטור 'מסדר סטרה פלנינה' מנשיא בולגריה (2022)
ראו גם
לקריאה נוספת
- בילי מילר, הארי שבחבורה : סיפורו של הרי זסלר, ישראל: פסקול חיי, 2018
- צדוק אשל ה"בולגרים" בעיר הכרמל: סיפורה של קהילת יוצאי בולגריה בחיפה, זמורה-ביתן, 1998
הערות שוליים
- ^ "מסדר הרי הבלקן". בבולגרית ובסרבית נקראים הרים אלה, המצויים בשטחי בולגריה וסרביה, בשם Стара планина (סְטַארָה פְּלַנִינַה, מילולית "הר עתיק").
לערכים ויקיפדיים על מסדר סטארה פלנינה ראו Стара планина (орден) בוויקיפדיה בבולגרית (וכן Stara Planina order בתוך ערך כללי על עיטורים בולגריים בוויקיפדיה באנגלית). - ^ אתר יד ושם עדותו של הרי זסלר על קורותיו כילד בגטו
- ^ מיה זהבי, "הרי זסלר יקיר העיר חיפה הלך לעולמו'", חי-פה, 29.3.2024
- ^ הרי זסלר מספר על ראובן הכט ועל העוגב של חיפה