המוזיאון הארכאולוגי האזורי פאולו אורסי

תבנית {{מבנה}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

המוזיאון הארכאולוגי האזורי פאולו אורסי נמצא בסירקוזה שבסיציליה והוא אחד מהמוזיאונים הארכאולוגיים הגדולים באירופה[1].

היסטוריה

המוזיאון נחנך בשנת 1780 על ידי הבישוף אלגונה ליד ביתו, תחת השם "מוזיאון הסמינר". בשנת 1808 שונה שם המוזיאון למוזיאון סיביקו. ב-17 ביוני 1878 יצא צו מלכותי להקמתו של המוזיאון הארכאולוגי הלאומי של סירקוזה. המוזיאון נפתח ב-1886, במיקומו ההיסטורי בכיכר הקתדרלה.

בשנים 1895-1934 נוהל המוזיאון על ידי פאולו אורסי. עם גידול האוסף של המוזיאון הוחלט להעביר את המוזיאון למיקומו הנוכחי בגן הווילה לנדולינה. המבנה החדש של המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל פרנקו מיניסי (אנ') ונחנך בינואר 1988, עם קומת תצוגה של 3,000 מ"ר ומרתף של 3,000 מ"ר שבו אודיטוריום. בשנת 2006 נחנך אזור תצוגה נוסף בקומה השנייה שהוקדש לתקופה הקלאסית. בשנת 2014 בוצעה הרחבה נוספת כדי להציג את הסרקופג של אדלפיה וממצאים נוספים מהקטקומבות של סירקוזה.

תצוגה

המוזיאון מכיל חפצי אמנות מהתקופה הפרהיסטורית, היוונית והרומית שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בעיר ובאתרים אחרים בסיציליה.

החלל מחולק לארבעה מגזרים (A – D) וחלל מרכזי (שטח 1) המוקדש לתולדות המוזיאון וסוקר בקצרה את החומר המוצג בכל אחד מהמגזרים.

מגזר A מוקדש לפרהיסטוריה מהתקופה הפלאוליתית העליונה עד תקופת הברזל, וכולל תצוגה של סלעים ומאובנים המעידים על בעלי החיים השונים שנמצאו בסיציליה ברביעון. יש בו גם קטע מבוא המציג את המאפיינים הגאולוגיים של הים התיכון ואזור ההרים האיבליאנים (אנ').

מגזר B מוקדש למושבות היווניות בסיציליה מהתקופה היונית והדורית.

מגזר C יש ממצאים ממושבות סירקוזה: אקראי (664 לפנה"ס), קסמנאי (644 לפנה"ס), קמרינה (598 לפנה"ס), אלארו וכן ממצאים ממרכזים אחרים של מזרח סיציליה, ג'לה ואגריג'נטו .

מגזר D, הממוקם בקומה העליונה ונחנך ב-2006, מכיל ממצאים מהתקופות ההלניסטית והרומית. הוא מכיל שניים מהיצירות המפורסמות ביותר במוזיאון, הסרקופג הפליאו-נוצרי של אדלפיה ו"נוגה אנדיומנה", הנקרא גם ונוס לנדולינה (אנ'). התצוגה כוללת גם מבחר מטבעות.

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא המוזיאון הארכאולוגי האזורי פאולו אורסי בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ Authentic Sicily, Touring Club of Italy, 2005, page 76