הוגו גלרט (מתרגם)
הוגו גלרט (במקור גולדמן, בהונגרית: Gellért Hugó; בודפשט, 11 במרץ 1890[1] – בודפשט, 30 במרץ 1937)[2] היה מתרגם יהודי-הונגרי, שבוי מלחמה, אחיו של אוסקר גלרט, אביו של ג'רג' גלרט (1922–1994).
ביוגרפיה
הוגו גולדמן נולד בבודפשט כבנם של יוז'ף גלרט (גולדמן), פקיד ביטוח, ושל ז'ופיה שטיינר (1865–1936).[3] הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון על שם אימרה מדאץ' Madách Imre / Barcsay Street) State High School) ולאחר מכן סיים את לימודיו כמורה לפיזיקה כמותית. לאחר מכן לימד בבית ספרו הקודם עד 1914 כאשר גויס לצבא במלחמת העולם הראשונה לחזית המזרחית ונפל בשבי. לבית הספר התיכון הזה חזר ב-1922 מהשבי. בשבי רכש את השפה הרוסית ברמת שפת אם. הוא נפטר בגיל צעיר יחסית עקב מחלתו מהשבי. בשנת 1922 נשא את קטלין (1897–1973),[4] בתם של לאזאר גוטין ושל שרה מרקובנה בבודפשט.[5] [6]
עבודותיו
הוא עבד במערכת כתב העת ניוגט, כאחראי על הכספים. הוא בא בקשר עם המגזין דרך אחיו, אוסקר גלרט. תרגומיו הראשונים הופיעו שם. בנוסף לעבודתו בכספים, הוא הצליח להקדיש זמן מועט יחסית לתרגום, אך יצירתו עדיין רבת היקף, חשובה ומכרעת.
תרגומיו
- מקסים גורקי: הארטמונובים ברוסית:Дело Артамоновых, (בהוצאת גניאוס 1926)
- אילף ופטרוב :12 כורסאות (מהדורה ניוגט, 1934)
- לידיה סיפולינה: חיי מכשף
- לב טולסטוי: חיים בהודאות עצמיות
- צנסקי: שינוי צבע
- דקאמרון רוסי 1936 / עריכה: ג'ולה אייש
- שלום אש: מוטקה גנב (מחזה)
- פאני הרסט: רחוב צדדי
הוקרה
- הלוט של יוקאי: גם שמו של הוגו גלרט רקום על הלוט ביחד עם גיולה קרודי, דז'ה קוסטולאני המשורר ארפאד טוט ואחרים.
שבחי הנצחה
ג'ולה אייש
"בטובו, נתן לי שיעורי בשפה הרוסית ובאותם זמנים הוא דיבר לעיתים קרובות על השבי שלו. הוא סבל רבות בשבי, אבל זה לא שיבש את שיקול דעתו. הוא גם דיבר בחיבה על אלה שגרמו לסבלו. הניסיונות הקשים ביותר בחייו התרחשו בשבי בקרב הרוסים; בתמורה הצליח לחדור לרוח העם הרוסי ולשפתו, כמו מעטים גם מקרב הרוסים. . . הוא מהמתים ההרואים של ההונגרים: נלקח לקבר על ידי מחלה שנרכשה בשבי, אולם ארונו לא היה מוקף בחיילים, אלא בסופרים ובהומניסטים".
לאיוש קשאק - גורקי: "הארטמונובים"
"תרגום הרומן הזה לא היה משימה קלה. כאשר הוגו גלרט לקח על עצמו את המשימה הרצינית הזו, הוא לקח על עצמו משימה אמנותית טהורה והיה צריך להרגיש ייעוד בשביל העבודה הזו. ו. אנחנו מודים שמילא נאמנה, את ייעודו בכך".
שאנדור בונקאלו
"תרגומו של הוגו גלרט משקף נאמנה את מלוא ההבנה של הטקסט ושל שפתו של גורקי. הוא משחזר נאמנה לא רק את האינטלקט אלא גם את מצב הרוח והצבעים, כפי שמעיד התרגום הנאמן של הפזמונים (פסוקים מאולתרים) ושל שירי החתונה".
לאסלו ברטקה
"...הוגו גלרט, שחזר הביתה מהשבי הרוסי, הסובייטי של מלחמת העולם הראשונה, יצר "יצירות נצחיות" בתור אולי המתרגם ההונגרי היחיד דובר הרוסית על בוריה של תקופתו...".
