דניאל סיון

דניאל סיון
	אין תמונה חופשית
לידה	21 באוגוסט 1949 (גיל: 75)
תאריך עלייה	1955
עיסוק	בלשן, לשונאי ומילונאי
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב

דניאל סיון (נולד ב-21 באוגוסט 1949) הוא חוקר שפות, בלשן, מילונאי, חוקר השפה העברית, חוקר מוביל בעולם בחקר השפות השמיות.^[^{דרוש מקור]} פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[^{דרוש מקור]}

קורות חיים

דניאל סיון (סיבוני) נולד בקזבלנקה שבמרוקו.^[^{דרוש מקור]} עלה לישראל בשנת 1955 באוניה מנמל מרסיי עם הוריו (מכלוף ואלן) ושני אחיו (שמואל ומישל), הישר אל שכונת "שיכון כנען" בצפת.^[^{דרוש מקור]} בצפת נולד אחיו הרביעי והצעיר, אלוף-משנה פרופ' גבי סיבוני.^[^{דרוש מקור]} באוגוסט 1967 התגייס לצה"ל כמדריך צופן בחיל הקשר בצריפין,^[^{דרוש מקור]} ועם שחרורו עבר להתגורר ברמת גן.^[^{דרוש מקור]} ב-1970 החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב והשלים את התואר הראשון במקרא ולשון עברית,^[^{דרוש מקור]} ותואר שני בלשון עברית ושפות שמיות.^[^{דרוש מקור]} נושא התזה היה "שמית צפונית מערבית בטקסטים אכדיים מאוגרית", בהנחייתו של פרופ' אנסון פרנק רייני.^[^{דרוש מקור]} עבודת הדוקטורט בנושא: "דקדוק המילים השמיות הצפוניות מערביות בטקסטים אכדיים מארץ ישראל וסוריה בתקופת הברונזה התיכונה", נכתבה בהנחייתם של פרופ' גדעון גולדנברג, ופרופ' אנסון רייני והוגשה בשנת תשל"ח.^[^{דרוש מקור]}

במהלך לימודיו זכה בפרס מפעל הפיס, בפרס על שם נסים גאון ובפרס מטעם הקרן על שם רקנאטי.^[^{דרוש מקור]} באוקטובר 1979 מונה למרצה במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב,^[^{דרוש מקור]} וב-1997 מונה לפרופסור מן המניין.^[^{דרוש מקור]} בין השנים 1986–1990 היה פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד וברנדייס.^[^{דרוש מקור]} בין השנים 2000–2004 שימש ראש המחלקה ללשון עברית וכיהן כסגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, בתקופת כהונתו של הדקאן ג'ימי וינבלט.^[^{דרוש מקור]} בין השנים 1998–2013 היה יו"ר הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון ותחת ניהולו ראו אור למעלה מ-150 כותרים בהוצאה זו.^[^{דרוש מקור]} בין השנים 2006–2010 היה חבר בוועדת המינויים העליונה של אוניברסיטת בן–גוריון.^[^{דרוש מקור]}

ב-1995 קיבל (יחד עם פרופ' חיים כהן) פרס מטעם הקרן הלאומית למדע.^[^{דרוש מקור]}

תרומתו לתחום המילונאות

יחד עם פרופ' מאיה פרוכטמן ערך את המילון המקיף "אריאל" בהוצאת קוראים וכתב יחד עם ד"ר חיים דיהי את מילון אריאל ארמית-עברית, אף הוא בהוצאת קוראים.^[1]^[2]

מחקריו

הלשון העברית הקדומה (העברית המקראית והעברית הפרוטו–מקראית).
לשונות שמיות צפוניות מערביות (כנענית במכתבי אל-עמארנה, אוגריתית, פיניקית ופונית, כתובות עבריות מתקופת המקרא, כתובות עמוניות).
המדקדקים היהודים מימי הביניים (חיוג', אבן ג'נאח ועוד).

סיון כתב ספרים ומאמרים בנושאים הללו. במחקריו התמקד בעיקר בתרומת הלשונות, להבנת הלשון העברית המקראית. בין היתר, הוא הראה עד כמה מוטעה לטעון שהלשון האוגריתית היא לשון כנענית.^[^{דרוש מקור]} הוא הראה שיש ללשון האוגריתית קווי לשון אופייניים, המעידים על כך שהיא צריכה להיחשב לשון עצמאית בקרב הלשונות השמיות הצפוניות מערביות, ועל כן טעות לקרוא לספרותה "ספרות כנען", כפי שעשו קודמיו (קאסוטו, ליונשטם, אבישור ואחרים).^[^{דרוש מקור]}

סיון חוקר את כתביו הדקדוקיים של ר' יהודה חיוג', הוא כתב מאמרים על כמה מתפיסותיו הלשוניות, ובשנת 2012 פרסם בשיתוף עם ד"ר עלי ותד מהדורה מוערת וביקורתית בשם "שלושת חיבורי הדקדוק של ר' יהודה חיוג' במקורם הערבי ובתרגומם לעברית חדשה" בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.^[3]^[4]

חייו האישיים

סיון חובב מוזיקת ג'אז ובלוז.^[^{דרוש מקור]} הידע המוזיקלי אותו צבר בתחום זה, רחב יריעה.^[^{דרוש מקור]} בין השנים 2009–2011 הגיש דניאל סיון תוכנית ג'אז שבועית ברדיו דרום.^[^{דרוש מקור]} הוא אף הרבה לנגן בגיטרה ולשיר עם אחיו, גבי סיבוני, בלהקת כח משיכה שירי בלוז וג'אז במועדונים שונים ברחבי הארץ.^[^{דרוש מקור]} לימים פרש מן הלהקה, והיא (נכון ל-2013) שינתה את פניה ונקראת ג'וקבוקס.^[^{דרוש מקור]} דניאל סיון נשוי בשנית ולו שלושה ילדים מנישואיו הקודמים.^[^{דרוש מקור]} גל, בנו הבכור, היה במשך שנים המתופף של להקת שב"ק ס' (ידוע בכינוי ג'יימס).^[^{דרוש מקור]}

ביוני 2024 פרסם ספר אוטוביוגרפי אודות חייו תחת הכותרת "אנקדוטות מחיי" מאת דניאל סיון.^[^{דרוש מקור]}

מפרסומיו

ספריו

ד' סיון, דקדוק לשון אוגרית, ירושלים, 1993^[^{דרוש מקור]}
ע' ותד, דניאל סיון, שלושת חיבורי הדקדוק של ר' יהודה חיוג' במקורם הערבי ובתרגומם לעברית חדשה מהדורה ביקורתית, באר שבע, תשע"ב 2011^[^{דרוש מקור]}

1983 (with C. Cohen), The Ugaritic Hippiatric Texts: A Critical Edition, New Haven.
1984 Grammatical Analysis and Glossary of the Northwest Semitic Vocables in Akkadian Texts, Münster.
1992 (with Z. Cochavi-Rainey), West Semitic Vocabulary in Egyptian Script in the 14th-10th Centuries B.C.E.
1997 The Grammar of the Ugaritic Language, Leiden, New York, Köln.

^{[דרושה הבהרה]}

ספרים בעריכתו

צפורה טלשיר, שמיר יונה, דניאל סיון, תשורה לשמואל: מחקרים בעולם המקרא, ירושלים, 2001^[^{דרוש מקור]}
פבלו-יצחק הלוי-קירטשוק, דניאל סיון, קול ליעקב: אסופת מאמרים לכבוד פרופ' יעקב בן-טולילה, באר-שבע, 2003^[^{דרוש מקור]}
דניאל סיון, דוד טלשיר, חיים כהן, צפנת פענח: מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאת לו שישים וחמש שנה, באר-שבע, 2009^[^{דרוש מקור]}

ממאמריו

"על הזוגי בשמות העצם באוגריתית", לשוננו מו (תשמ"ב), 71-65
"תרומת הטקסטים האכדיים מאוגרית לחקר האוגריתית ובעקיפין לחקר המקראית", לשוננו מז (תשמ"ג), עמ' 165–186
"על הצורות הפעליות בגזרת ל"ו/ל"י באוגריתית", לשוננו (תשמ"ו), עמ' 53–71
"לשאלת היחסות בצורות הנסמך באוגריתית", באר שבע ג (תשמ"ח), עמ' 113–120
"חיוג' היה הוגה קמץ ספרדי", לשוננו נג (תשמ"ט), עמ' 90–92
"הערות אחדות על השימוש במשקל Qatal כריבוי למשקל Qatl באוגריתית", לשוננו מה (תשנ"א), עמ' 37–42
"לחקר המלים האוגריתיות בתעתיקים הברתיים", לשוננו מו (תשנב), עמ' 185–193
"התנועות המצעיות בשמות הפרטיים השמניים במקרא ובלשונות סמוכות", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום יב, (2000), 196-187
"מעמד האוגריתית בקרב הלשונות השמיות הצפוניות–מערביות בעקבות מחקר חדש", בתוך: צ' טלשיר ואחרים (עורכים), תשורה לשמואל: מחקרים בעולם המקרא, באר–שבע 2001, עמ' 287–297
"שינויים בנוסח המקרא בדיוניו הדקדוקיים של ר' יהודה חיוג'", בתוך: ד' סיון, פ"י הלו–קירטצ'וק (עורכים), קול ליעקב: אסופת מאמרים לכבוד פרופ' יעקב בן–טולילה, באר–שבע תשס"ג, 304-297
"שורשי ל"א בכתבי יהודה חיוג'", בתוך: ד' סיון ואחרים (עורכים, צפנת פענח: מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאת לו שישים וחמש שנה, באר–שבע תשס"ט, 260-347
"הסביל הפנימי של הבניין הקל בלשונות השמיות המערביות", בתוך: מ' בר–אשר, ח"א כהן (עורכים), משאת אהרן: מחקרים בלשון מוגשים לאהרן דותן, ירושלים תש"ע, 56-47
"לשון המקרא לאור ספרות אוגרית", לשוננו לעם מג (תשנ"ב), עמ' 123–134
(בשיתוף) א' קימרון, "חילופי התנועות פתח/חיריק בהברה סגורה לא מוטעמת בעברית המקראית ושאלת חוק ההידקקות", לשוננו, נט (תשנ"ו), עמ' 7–38
"הערות על השימוש בצורות תקטלון/יקטלון במקרא בעקבות מחקר חדש", אשל באר שבע ה (1997), עמ' 27–36.
"הגלוסות במכתבים האכדיים מאוגרית",שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום יא, 1997, עמ' 197–221

"Diphthongs and Triphthongs in Verbal Forms of Verba Tertiae Infirmae in Ugaritic", Ugarit-Forschungen 16 (1984), pp. 279–293
"Problematical Lengthenings in Northwest Semitic Spellings of the Middle of the Second Millennium B.C.E.", Ugarit-Forschungen 18 (1986), pp. 301–312
"Biblical Hebrew Roots and Quiescents According to Judah Hayyuj's Grammatical Works", Hebrew Union College Annual 60 (1989), pp. 115–127
"A New Study of Ugaritic in Syllabic Transcriptions", Ugarit-Forschungen 21 (1989), pp. 557–564
"Tsht’il and Ysht’al in Ugaritic: Problems in Methodology", Ugarit-Forschungen 22 (1990), pp. 311–312
(with) W. Schniedewind, "Letting Your 'Yes' Be 'No' in Ancient Israel: A Study of the Asseverative הלא and לא", Journal of Semitic Studies 38 (1993), pp. 209–226
(with) Sh. Yona, "Style and Syntax - Pivotal Use of Extra Positional Syntagms in Biblical Hebrew", Ugarit Forschungen 26 (1994), pp. 443–454
"The Gezer Calendar and North West Semitic Linguistics", Israel Exploration Journal 37 (1997), pp. 6–14