דייוויד הקדוש
דייוויד הקדוש (בוולשית: Dewi Sant, בלטינית: Davidus; סביב 500 - 1 במרץ 589) היה נזיר ובישוף וולשי ממינאו שבמפרץ קרווי, דרום ויילס, במהלך המאה ה-6. דייוויד הוא הקדוש פטרון של ויילס וסמל לאומי וולשי חשוב, הוא זכה לקאנוניזציה ב-1123 על ידי האפיפיור קליקסטוס השני.
 | |
| לידה |
סביב 500 מפרץ קרווי, פמברוקשייר |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 589 מפרץ קרווי |
| קאנוניזציה | 1123, רומא על ידי קליקסטוס השני |
| מקום פולחן עיקרי | קתדרלת סנט דייוויד |
| חג | יום דייוויד הקדוש (1 במרץ) |
| תכונות | בישופ עם יונה, לרוב על הכתף, לעיתים עומד על גבעה |
| פטרון של | ויילס, פמברוקשייר, נייס, צמחונות |
מעבר לחשיבותו ללאומנות והנצרות הוולשית, דייוויד היה נזיר וצמחוני הדוק אשר על פי המסורת אכל רק כרישה ומים, משום כך נחשב גם לקדוש פטרון של הצמחונים.
קורות חיו
דייוויד נולד במינאו (Mynyw), כיום סנט דייווידס שבמפרץ קווי בדרום-מערב ויילס (כיום פמברוקשייר). לפי מסורת אחרת, הוא נולד, או בילה חלק מילדותו, בהנוויניו (Henfynyw) שבקרדיגיון. על פי המסורת אימו הייתה נון הקדושה וסבו היה קרדיג מלך קרדיגיון (בנו של קונד'ה), מתוך כך הוא נצר לאחת ממשפחות המלוכה הוולשיות המוקדמות שמקורה מהצפון הקדום (דרום סקוטלנד של ימינו). תאריך הולדתו המשוער נע בין שנת 469 ל-512 אך מקובל שהוא סביב שנת 500. מותו מתוארך על פי חיבור דברי ימי הוולשיים (Annales Cambriæ) מהמאה ה-10 ל-569 אך מחקרים נוקבים בתאריך מאוחר יותר בין 601 ו-589 (התאריך המקובל ביותר).
על פי המסורת, דייוויד נולד בקצה צוק בשעת סערה, במקום שידוע כיום כצוקי נון הקדושה ואשר בו ניצב בית תפילה "קפלת נון הקדושה"[1]. לאורך חיו היה מורה ומפיץ נצרות מוכר וחשוב, הוא הקים מספר מנזרים וכנסיות ברחבי ויילס, דומנוניה (דרום-מערב אנגליה) וברטאן - כלל האזורים הקלטים בריטונים (מלבד הצפון הקדום). קתדרלת סנט דייוויד שוכנת כיום במקום בו הקים מנזר בעיר מגוריו, שניהם קרויים על שמו.
הנס המרכזי המיוחס לו על פי המסורת התרחש כאשר העביר דרשה למאמיניו בל'אנד'וי ברווי. כאשר אלו התלוננו שקולו לא נשמע בשורות האחרויות של הקהל, האדמה תחת רגליו עלתה ויצרה גבעה, כשהוא גבוה מהקהל קולו נשמע חזק וברור יותר. כנזיר, הוא ניהל אורך חיים סגפני. הוא נמנע מאכילת בשר ודרש לצמחונות והימנעות מצריכת בירה, משום כך הסמל שלו הוא צמח הכרישה שהוא גם הסמל הלאומי של ויילס. יש לכך אזכור במחזר הנרי החמישי של שייקספיר, כאשר המפקד הוולשי פלול'ן מספר להנרי על כך שהוולשים עונדים את הכרישה כסימן לשירותם, והנרי המחשיב את עצמו וולשי עונה שיענוד אותו גם הוא מתוך כבוד.
מילותיו האחרונות של דייוויד היו בדרשה שאמר למאמיניו בתפילת יום הראשון לפני מותו:
"Arglwyddi, brodyr, a chwiorydd, Byddwch lawen a chadwch eich ffyd a'ch credd, a gwnewch y petheu bychain a glywsoch ac y welsoch gennyf i. A mwynhau a gerdaf y fford yd aeth an tadeu idi"
"אדונים, אחים ואחיות, היו עליזים, שמרו על אמונתכם וצדקת דרככם, ועשו את הדברים הקטנים שראיתם אותי עושה ושמעתם אליהם. ובאשר לי, אני אצעד בדרך שאבותינו צעדו בה לפנינו."
חלק מדרשה זו הפך לפתגם שגור בוויילס, "עשו את הדברים הקטנים בחיים" (מוולשית: "Gwnewch y pethau bychain mewn bywyd").
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דייוויד הקדוש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עובדות על דייוויד הקדוש באתר 'Visit Wales'.
- אודות דייוויד הקדוש באתר 'Historic UK'.
הערות שוליים
- ^ מתוך עובדות אודות דייוויד הקדוש באתר 'Visit Wales'.