דאוקליון
דֶאוּקָלְיוֹן או דוּקָליוֹן (ביוונית עתיקה: Δευκαλίων) הוא שליט אזור פתיה וגיבור מהמיתולוגיה היוונית, אשר יצר מחדש את האנושות לאחר שזו הוחרבה במבול על ידי זאוס, אבי האלים (להבדיל מדאוקליון בנו של מינוס). דאוקליון הוא יציר כפיו של הטיטאן פרומתאוס, הטיטאן שיצר את בני האדם וגילה להם את סוד השימוש באש. הוא היה נשוי לבת-דודתו פִּירָה, שיצר אפימתאוס. לבנם קראו הלן והוא נחשב לאב הקדמון של היוונים ועל שמו נקראת יוון - "הלס".
 | |
| "דאוקליון ופירה", תחריט של Virgil Solis | |
| תפקיד | שליט אזור פתיה |
|---|---|
החרבת האנושות
בני האדם הרגיזו את זאוס במעשיהם הרעים. בעיקר סלד זאוס ממנהג אכילת והקרבת בשר אדם לאלים. הוא גמל בליבו להשמיד את האנושות כולה על ידי שיטפון שיציף את הארץ ויטביע את יושביה. פרומתאוס חזה את האסון הקרב והזהיר ממנו את בנו. דאוקליון חזר לעירו ובנה ארגז גדול, אליו נכנסו הוא ואשתו. כשהחל השיטפון, וגלים ענקיים הציפו את העולם כולו וכיסו את הבתים והערים, ישבו דאוקליון ופירה בארגז שהטלטל על פני הגלים. לאחר תשעה ימים נפסק השיטפון, המים פחתו והספינה עצרה על פסגת ההר פרנסוס.
החזרת האנושות
דאוקליון ואשתו יצאו מהספינה והקריבו קורבן הודיה לזאוס. הם הבחינו במקדש קטן שהיה מכוסה בצדפים וצמחי מים בגלל השיטפון. מקדש שהיה שייך לאלה תמיס, אליו הם נכנסו והתחננו בפניה שתעזור להם. זאוס שמע את תחינתם, והורה לתמיס לעזור לדאוקליון ופירה להחזיר את האנושות לארץ. תמיס שמעה לזאוס, ואמרה להם את המסר הבא:
דאוקליון ופירה הבינו שהכוונה לאמא אדמה, ועצמותיה הן האבנים. הם מילאו את הוראותיה של תמיס והלכו לפנים בזמן שראשם מכוסה והם זורקים אבנים אחורנית. האבנים שזרק דאוקליון נהפכו לגברים והאבנים שזרקה פירה נהפכו לנשים, כך מילאו בני האדם את הארץ כמקודם.
ראו גם
- נח והמבול ביהדות
- אותנפישתים - דמות הדומה בסיפורה לדאוקליון, מתוך עלילות גילגמש
קישורים חיצוניים
- דאוקליון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)