דאור
בלגנדריום של טולקין, דֵאוֹר (באנגלית: Déor, משמעות ברוֹהִירִית: "נועז"[1]) היה מלך רוֹהָן השביעי.[2][3]
 | |||||||
| לידה | 2644[א] | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 2718[א] (בגיל 74) | ||||||
| מדינה |
 רוֹהָן | ||||||
| מקום קבורה |
אֵדוֹרָס, רוֹהָן | ||||||
| שושלת בית אֵאוֹרְל הראשונה | |||||||
| |||||||
| |||||||
ביוגרפיה
דֵאוֹר נולד ברוֹהָן, ככל הנראה באֵדוֹרָס, בשנת 2644 לעידן השלישי, כבנם הבכור של גוֹלְדְוַּין ואשתו, ששמה לא ידוע.[2]
הוא ירש את כס אביו בשנת 2699,[א] לאחר שאביו מת, ומלך כ-19 שנים.[2][4] בתקופת שלטונו הותקפה רוֹהָן מצפון במפתיע על ידי בני דוּן. דֵאוֹר יצא למסע מלחמה צפונה. הוא נתקל בקבוצה גדולה של בני דוּן, נלחם בהם והרג אותם. כשהגיע לאַיסֶנְגַרְד ראה שקבוצה נוספת של בני דוּן צרה עליה, והסיר את המצור. אבל, כאשר שלח שליחים של רצון טוב לאַיסֶנְגַרְד, השערים נטרקו, ועל השליחים נורה מטר של חצים. כמה זמן לאחר מכן התגלה ששליטי אַיסֶנְגַרְד, אשר היו קרובים בקשר דם אל בני דוּן, פתחו את השערים בפני קבוצה של בני דוּן, שנכנסו לעיר כשאין מי שיעצור אותם וטבחו ביושביה. דֵאוֹר שלח משלחת אל שליט גוֹנְדוֹר, אך הוא אינו היה יכול להביא לעזרתם תגבורת.[4] לדֵאוֹר לא הייתה היכולת לסלק אותם משם, והוא נאלץ להשאיר חיל פרשים גדול בחבל המערבי.[5]
הוא מת בשנת 2718 לעידן השלישי. במותו ירש אותו בנו, גְרַם.[2]
קשורים חיצוניים
- דאור, באתר האנציקלופדיה של ארדה
- דאור, באתר Tolkien Gateway (ב־English)
ביאורים
הערות שוליים
- ^ ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1147
- ^ 1 2 3 4 ג'. ר. ר. טולקין, עמנואל לוטם (ע), תרגום: רות לבנית, אוריאל אופק, שר הטבעות, זמורה ביתן מוציאים לאור, 1998, עמ' 1031
- ^ דאור, באתר האנציקלופדיה של ארדה
- ^ 1 2 ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 414
- ^ ג'. ר.ר. טולקין, כריסטופר טולקין (ע), תרגום: עמנואל לוטם, סיפורים שלא נשלמו, לוד: זמורה ביתן מוציאים לאור, 2001, עמ' 415
| מלך רוֹהָן ה־6: גוֹלְדְוַּין |
מלך רוֹהָן 2699–2718 |
מלך רוֹהָן ה־8: גְרַם |