בסוף המאה ה-19 התגבר הצורך בגשר נוסף במורד נהר התמזה. הגשר המזרחי ביותר עד אז היה גשר לונדון. מעבר תת-קרקעי להולכי רגל הוקם מתחת לתמזה, אולם נדרש מעבר רחב יותר לשימוש כלי רכב (אז - עגלות וסוסים). לא ניתן היה לבנות גשר רגיל, שכן בין מצודת לונדון לבין גשר לונדון שכן אזור נמל שנקרא "הבריכה של לונדון".
בשנת 1876 הוקמה ועדה לפתור בעיה זו, ובתחרות לבניית הגשר שבה השתתפו 50 הצעות, נבחרה בשנת 1884 הצעתו של הוראס ג'ונס, מהנדס העיר לונדון.
לפי ההצעה ייבנו שני מגדלים בגובה 65 מטרים, שביניהם יהיו שני גשרי הרמה שניתן להרימם לזווית של 86 מעלות, על מנת לאפשר מעבר ספינות. משקל כל גשר מורם 1,000 טון, ועל פי התכנון המקורי הורם הגשר באמצעות מנועי קיטור. כיום מורמים הגשרים באמצעות הנעה חשמלית. בין שני המגדלים נבנה מעבר מוגבה להולכי רגל, כדי שאלו לא ייאלצו להמתין לירידת הגשר בעת מעבר ספינות. המעבר לא זכה לפופולריות רבה: העוברים בגשר העדיפו להמתין לירידת גשר ההרמה ולא לטפס במדרגות הרבות המובילות למעבר העילי.
הקמת הגשר
בניית הגשר החלה בשנת 1886 ונמשכה 8 שנים. בעבודה השתתפו 432 עובדים. בשנת 1887 נפטר האדריכל ג'ונס, וסגנו סר ג'ון וולף-בארי החליף אותו. וולף בארי שינה את תוכנית המגדלים ונתן להם סגנון ויקטוריאני-גותי.
הגשר נפתח לתנועה ב-1894. אורכו 244 מטר, גובהו מפני המים כ-8.6 מטר, רוחבו 61 מטר.
מוזיאון גשר המצודה
מעבר הולכי הרגל שנמצא בחלקו העליון של הגשר נסגר בשנת 1910 ומשמש כיום כמוזיאון להיסטוריה של הגשר.
.svg){kind=spacer}
<div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:11004.255319149%;">
מדיה וקבצים בנושא גשר מצודת לונדון בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.