מוזיקה אקוסטית
מקורות סגנוניים | פולק |
---|---|
מקורות תרבותיים | העת העתיקה |
כלים | גיטרה אקוסטית |
נושאים קרובים | |
פולק רוק, רוק קל |
מוזיקה אקוסטית היא ז'אנר מוזיקלי שיוצריו משתמשים אך ורק בכלי נגינה שמפיקים אך ורק צלילים אקוסטיים, בניגוד לכלי נגינה אלקטרוניים.[1]
מבקר המוזיקה קרייג קונלי מציע כי: "כאשר מוזיקה מתויגת אקוסטית, מנותקת או בלתי מחוברת, נראה כי ההנחה היא שסוגים אחרים של מוזיקה עמוסים בטכנולוגיה ובייצור הפקת יתר (אנ') ולכן אינם טהורים כל כך."[2]
סוגי מכשירים אקוסטיים
ניתן לפצל את הכלים האקוסטיים לשש קבוצות: כלי מיתר, כלי נשיפה, כלי הקשה, כלי נגינה אחרים, כלי אנסמבל וכלי נגינה לא מסווגים.[3][4]
היסטוריה
הכלי האקוסטי המקורי היה הקול האנושי, שמפיק צליל על ידי העברת אוויר על פני שפתות הקול. ככל הנראה הכלי האקוסטי הבנוי הראשון הוא החליל. החליל העתיק ביותר שנמצא בחפירות ארכאולוגית הוא חליל בן 43,000 שנים, שמקורו במרכז אירופה.[5]
עד ל-1800, כלי המיתרים האקוסטיים הפופולריים ביותר באירופה היו דומים מאוד לגיטרה של ימינו, אך עם גוף קטן יותר. בהמשך המאה ה-19, נוצרו הגיטרה הקלאסית על ידי אנטוניו דה טורס חוראדו, וכן הקונטרבס.[6] מאוחר יותר, הפופולריות של הגיטרה התפשטה גם לארצות הברית.[6] במאה ה-19, הגיטרה נהייתה לכלי מוכר בו מנגנים בפסטיבלים ובקונצרטים מפוארים.[7]
כאשר כלי נגינה אלקטרוניים נוצרו במהלך המאה ה-20, כלי מיתר רבים, כגון כינור, ויולה וצ'לו, הוגדרו מחדש כאקוסטיים.[8]
מוזיקה אקוסטית לרוב קלה יותר לבעלי עסקים לארח כי יש פחות צורך בהגברה ורמת הווליום פחות חודרנית. ביוני 2021, העיר קיימברידג' במסצ'וסטס, ארצות הברית, אפשרה לעסקים קטנים לארח קונצרטים אקוסטיים מבלי להגיש בקשה לאישור בידור חי, בתנאי שלא תהיה הגברה מלבד מיקרופון אחד, ושלא יהו חמישה נגנים או מוזיקאים אקוסטיים במקום אחד בו-זמנית.[9]
לקריאה נוספת
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
הערות שוליים
- ^ Safire 2007.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Iain Morley, "The Evolutionary Origins and Archaeology of Music", PhD diss. (Cambridge: Darwin College, Cambridge University, 2003): 47–48.
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"