גריזבלה
גריזבלה, חתולת הזוהר (באנגלית: Grizabella the Glamour Cat) היא דמות ראשית במחזמר "קאטס" מאת אנדרו לויד ובר. גריזבלה – זקנה, תשושה, בודדה ומנודה – מבקשת משאר החתולים שיקבלו אותה, אך בתחילה היא מגורשת בבושת פנים. גריזבלה מבצעת את השיר הידוע ביותר מתוך המחזמר – "Memory".
| איליין פייג' כגריזבלה, מתוך "קאטס", 1998 | |
| איליין פייג' כגריזבלה, מתוך "קאטס", 1998 | |
| הופעה ראשונה | "קאטס" (מחזמר, 1980) |
|---|---|
| הופעה אחרונה | "קאטס" (סרט קולנוע, 2019) |
| מידע | |
| כינויים | חתולת הזוהר (The Glamour Cat) |
| גזע | חתולת בית |
| מין | נקבה |
את התפקיד גילמה לראשונה איליין פייג' בווסט אנד של לונדון, בשנת 1981, לאחר שהחליפה ברגע האחרון את ג'ודי דנץ' שנאלצה לפרוש מן ההפקה המקורית לאחר שנפצעה ברגלה במהלך החזרות.
כאשר המחזמר הועלה לראשונה בברודוויי שבניו יורק בשנת 1982, את דמותה של גריזבלה גילמה בטי באקלי, אשר זכתה בגין הופעתה זו בשנת 1983 בפרס טוני לשחקנית הראשית הטובה ביותר במחזמר.
ביוגרפיה בדיונית
גריזבלה, בעת הופעתה במחזמר, היא חתולה זקנה ותשושה, כל כך כחושה עד כדי כך שאינה דומה עוד בשום אופן לחתולת הזוהר שהייתה בנעוריה. זמן רב לאחר שעזבה את שאר החתולים, היא כעת בודדה וכל שנותרו לה הם הזכרונות מימיה המאושרים. היא מבקשת לחזור אל חיק שאר החתולים ומבקשת מהם כי יקבלו אותה בחזרה, אולם בתחילה הם מוצאים את המראה החיצוני שלה דוחה, והם מנדים אותה.[1][2]
עלייתה הראשונה של גריזבלה לבמה היא בשלב מוקדם של המערכה הראשונה של המחזמר. היא מתקרבת אל החתולים האחרים, אבל הם מגרשים אותה מעל פניהם, בעוד דמיטר ובאמבלורינה שרות שיר על מנת להסביר מי היא (השיר "Grizabella: The Glamour Cat"). לקראת סוף המערכה הראשונה היא חוזרת שוב, מתבוננת מרחוק בכל שאר החתולים אשר רוקדים את ריקוד הנשף (the Jellicle Ball). היא מנסה לחקות את תנועות הריקוד שלהם, אבל מבינה שהיא חלשה מדי מכדי לבצעם. היא שרה אקדמה לשיר "Memory", בעודה מהרהרת על המצוקה שבה היא נמצאת.
הופעתה האחרונה של גריזבלה מגיעה שוב רק לקראת סוף המחזמר. הפעם, היא פונה אל כל החתולים בביצוע גרסה מלאה של השיר "Memory", בו היא, למעשה, מתחננת בפניהם שיבינו אותה ויקבלו אותה בחזרה. היא מתמוטטת באמצע השיר, אך להפתעם כולם, החתלתולה הצעירה ג'מימה מעודדת אותה להמשיך. היא קמה שוב על רגליה, ומסיימת את השיר. לאחר שגריזבלה מסיימת לשיר, ויקטוריה ניגשת אליה, מושיטה לה את ידה ונוגעת בה, כסימן של קבלה. בעקבותיה, גם שאר החתולים ניגשים אליה ומקבלים אותה בחזרה גם הם. הם מובילים את גריזבלה להיפגש עם דברימימוס, זקן השבט, שבוחר בה להיות החתולה שזוכה לעלות לשמיים (the Heaviside Layer) ולהיוולד מחדש לחיים חדשים ומאושרים.[3]
מקורות
קטע מתוך Rhapsody on a Windy Night
|
|---|
|
חזרה לתרגום
רפסודיה על לילה סוער מאת ת"ס אליוט חיית רחובחולפת על פניך תרגום: לא ידוע |
קטע מתוך Rhapsody on a Windy Night
|
|---|
|
מאת ת"ס אליוט Remark the womanWho hesitates toward you in the light of the door רפסודיה על לילה סוער חיית רחובחולפת על פניך תרגום: לא ידוע |
אף על פי שהמחזמר "קאטס" מבוסס על יצירתו של ת"ס אליוט "ספרו של פוסום הזקן על חתולים שימושיים", דמותה של גריזבלה לא מופיעה בספר שירים זה, כפי שפורסם במקור. בניגוד לדמויות אחרות במחזמר, דמות זו מקורה בפואמה שלא פורסמה קודם לכן, בשם "Grizabella the Glamour Cat" (בתרגום לעברית: "גריזבלה, חתולת הזוהר"), שנמסרה ללויד ובר מידי ואלרי אליוט,[4] אלמנתו של ת"ס אליוט ומנהלת עיזבונו.
אף על פי שהפואמה לא נכללה בסופו של דבר בספרו של אליוט, בשל היותה "עצובה מדי עבור ילדים",[5] היא הפכה למקור של השיר במחזמר המציג את דמותה של גריזבלה ("Grizabella: The Glamour Cat"). השיר מתאר חתולת זוהר לשעבר, אשר בעת זקנתה זמנים קשים פוקדים אותה וכעת היא משוטטת ברובע החלונות האדומים ליד דרך טוטנהאם קורט.[6]
בנוסף, ההקדמה לשיר "Grizabella: The Glamour Cat" נלקחת כמעט מילה במילה מתוך פואמה אחרת של אליוט, ששמה "Rhapsody on a Windy Night" (בעברית: "רפסודיה על לילה סוער").[7]
שחקניות
גילומה דמותה של גריזבלה דורש מנעד קולי רחב, ויכולות שירה בקול עוצמתי וחזק בסולם מי במול.[8][9]
להלן רשימה חלקית של שחקניות בולטות שגילמו את דמותה של גריזבלה לאורך השנים, לפי סדר א"ב:
- בתיאטרון
- מריה-ליס אילוס
- שימן באדי (פריז, 2016)
- בטי באקלי (הפקת ברודוויי המקורית)
- די בוטצ'ר
- דלתא גודרם (אוסטרליה, 2015-2016)[10]
- הילה זיתון
- רויטל זלצמן
- ליאונה לואיס (ברודוויי, 2016)[11]
- אוטה למפר (וינה, 1983)[12]
- ליאה סלונגה (מנילה, 2010)[13]
- איליין פייג' (הפקת הוסט אנד המקורית)
- ניקול שרזינגר (וסט אנד, 2014-2015)[14]
- בקולנוע
- ג'ניפר הדסון (סרט קולנוע, 2019)[15]
- איליין פייג' (סרט קולנוע, 1998)[16]
בתרבות פופולרית
פסל שעווה בדמותה של גריזבלה, המבצעת את השיר "Memory", מופיע במוזיאון השעווה מאדאם טוסו בניו יורק.[17]
לקריאה נוספת
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Sternfeld 2006, p. 129, 159–161, 363–365
- ^ Eliot et al. 1983, p. 9–10
- ^ Lloyd Webber 2018, p. 315–317
- ^ Siropoulos 2008, p. 181
- ^ Sternfeld 2006, p. 367
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"