גם זו לטובה
"גם זו לטובה" הוא ביטוי הנזכר בתלמוד כשגור על לשונו של התנא נחום איש גמזו[1], ומשמעותו היא שכל תקופה קשה או מצב קשה שנתקל בו האדם במשך חייו נועד לטובה. ביטוי זה מתאר אמונה גמורה ומוחלטת בכל מעשיו של הקב"ה, שגם אם בראיית ההווה נראים כרעים, הם מיועדים לטובה עתידית. ביטוי זה נאמר והתפרסם קודם לביטוי אחר שנאמר על ידי רבי עקיבא, תלמידו של נחום איש גמזו- כל מה שעושה ה' לטובה הוא עושה[2], אשר הוא מלמד על תפיסה רדיקלית יותר שבכל מצב לא זו בלבד שהמטרה והתכלית היא לטובה אלא גם המעשה לעצמו הוא טוב[3].[דרושה הבהרה]
מקור הביטוי
מקורו של הביטוי מובא בתלמוד והיה שגור בפיו של התנא נחום איש גם זו (המכונה כך על שם ביטוי זה) שהיה משתמש בו בכל אירוע או מצב קשה שנפגש. כדוגמה לאירוע כזה מובא בגמרא המקרה הבא[4]:
פַּעַם אַחַת רָצוּ לִשְׁלֹחַ דּוֹרוֹן לְבֵית הַקֵּיסָר. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ? נַחוּם אִישׁ גַמְּזוֹ, שֶׁמְּלֻמָּד הוּא בַּנִּסִּים'. שָׁלְחוּ בְּיָדוֹ סַל מָלֵא בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת. הָלַךְ וְיָשַׁב בְּמָלוֹן אֶחָד. בַּלַּיְלָה קָמוּ אֲנָשִׁים מֵהַדִּירָה וְלָקְחוּ אֶת תֹּכֶן הַסַּל וּמִלְּאוּ אוֹתוֹ בֶּעָפָר. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְשֵׁם פָּתַח אֶת הַסַּל וְרָאָה שֶׁהוּא מָלֵא עָפָר. עָמַד הַמֶּלֶךְ לַהֲרֹג אֶת כֻּלָּם וְאָמַר: 'הַיְּהוּדִים צוֹחֲקִים עָלַי. אָמַר (נַחוּם): 'גַּם זוֹ לַטּוֹבָה'. בָּא אֵלִיַהוּ וְנִדְמֶה כְּאֶחָד מֵהֵם. אָמַר לוֹ: 'אוּלַי הוּא עָפָר מֵעַפרוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אֲבִיהֶם, שֶׁכַּאֲשֶׁר זוֹרְקִים אוֹתוֹ עַל הָאוֹיְבִים הוּא הוֹפֵךְ לְחִיצִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְּשַׁעַיַהוּ מא): 'יִתֵּן כְּעָפָר חַרְבוֹ כְּקַשׁ נִּדַף קַשְּׁתּוֹ?'. הָיְתָה מְדִינָה אַחַת שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לִכְבֹּשׁ. נִיסּוּ אֶת הֶעָפָר וְכָבְשׁוּ אוֹתָהּ. עֲלוּ לַבַּיִת הַגְּנַזִּים וּמִלְּאוּ אֶת הַסַּל שֶׁלּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיוֹת וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ בְּכָבוֹד רַב. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָלוֹן אָמְרוּ לוֹ: 'מָה עָשִׂיתָ שֶׁנָּתְנוּ לְךָ כָּזֶה כָּבוֹד?' אָמַר לָהֶם: 'מָה שֶׁלָּקַחְתִּי מִכָּאן הֵבֵאתִי לְשָׁם'. הָרְסוּ אֶת הַבַּיִת וְהֵבִיאוּ אֶת עַפַרוֹ לַקֵּיסָר. אָמְרוּ לוֹ: 'הֶעָפָר שֶׁהֵבִיאוּ לְכָאן, מְשָׁלֵנוּ הוּא'. בָּדְקוּ אוֹתוֹ וְלֹא מָצְאוּ בּוֹ דָּבָר, וְהָרְגוּ אֶת אוֹתָם הָאֲנָשִׁים
— מסכת תענית כא.
גם זו לטובה בתרבות
על שם משפט זה התחברו השירים הכל לטובה. כדלהלן;
הנצחה
על שם אמרה זו הוקמה המדרשיה לנשים בשם גם זו לטובה במושב גמזו.[5]
הערות שוליים
- ^ שמו 'איש גמזו' נגזר מביטוי זה. ובערוך ערך גמזו כתב בשם יש מפרשים דנקרא איש גם זו על שם מקום מגוריו. ובמהרש"א סנהדרין קח: העיר עליו מדברי הגמרא תענית וסנהדרין הנזכרים. החיד"א הקדוש [הובא בילקוט מפרשים תענית כא.] כתב: ...הלא תראה נחום גימטריה 'גם זו לטובה' עם הכולל. ומכאן תראה כי מן השמים מזמינים השם בפי אבי הבן ובו רמוז כל ענינו ע"כ.
- ^ בתוספתא (מסכת שבועות) נאמר שרבי עקיבא היה תלמידו של נחום איש גמזו
- ^ וראה עוד מה שכתב בספר תומר דבורה פרק ה.
- ^ מסכת תענית דף כא עמוד א ובמסכת סנהדרין דף קח עמוד ב. בתרגום מארמית
- ^ גם זו לטובה