גלדיס וסט (נולדה 27 באוקטובר 1930[1]) היא מתמטיקאית אמריקאית. ידועה בשל תרומתה למידול המתמטי של צורת כדור הארץ באמצעות נתוני לווינות, מחקר אשר תרם לפיתוח ה-GPS.[2][3]

גלדיס וסט
פרסים והוקרה
בן זוג עירא וסט
תרומות עיקריות
תרומה למידול המדויק של צורת כדור הארץ (בעל יישומים ל-GPS)

תחילת חייה והשכלתה

וסט נולדה כגלדיס מיי בראון בסאת'רלנד, עיירה כפרית קטנה בווירג'יניה, ארצות הברית.[2] בתקופה זו ההזדמנויות החינוכיות והמקצועיות לשחורים היו מצומצמות.[3] משפחתה עבדה באריסות (אנ') בחווה. בנוסף לעבודה בחווה, אמה עבדה במפעל טבק ואביה עבד במסילת הרכבת. במהלך שנות ילדותה, השקיעה וסט שעות רבות בעבודה בחווה שבה עבדה משפחתה. למרות זאת, לא ראתה את עתידה בעבודה מן הסוג הזה וזיהתה ברכישת השכלה מפתח להשגת חיים טובים יותר.[3]

בתיכון שבו למדה וסט, קיבלו שני התלמידים המצטיינים של המחזור מלגה מלאה ללימודים בקולג' של מדינת וירג'יניה (אנ') (כיום אוניברסיטה).[4] וסט זיהתה את ההזדמנות, סיימה את לימודיה התיכוניים בהצטיינות וזכתה במלגה.[3] בעידודם של מוריה היא בחרה ללמוד מתמטיקה, וסיימה את התואר ב-1952.[3] במהלך התואר, זכתה לחונכות והשראה מזוג פרופסורים, ג'והן ולואיז הנטר.[3] ג'והן היה השחור הראשון שסיים דוקטורט בפיזיקה, ולואיז הייתה האישה השחורה הראשונה שסיימה דוקטורט באוניברסיטת ווירג'יניה. בשנתיים שלאחר מכן לימדה וסט מתמטיקה ומדעים בתיכון בווירג'יניה. לאחר מכן, בעידודם של הזוג האנטר, חזרה וסט לקולג' של מדינת וירג'יניה ללימודי תואר שני במתמטיקה, אותו סיימה ב-1955.[3] לאחר התואר השני שָׁבָה וסט ללמד בתיכון.[3][4]

שנים מאוחר יותר, ב-1973, סיימה וסט תואר שני נוסף, במינהל ציבורי מאוניברסיטת אוקלהומה, אותו למדה במקביל לעבודתה.[1]

בשנת 2000, לאחר יציאתה לגמלאות, השלימה וסט דוקטורט במנהל ציבורי בוירג'יניה טק.[3]

קריירה ותרומה

 
גלדיס וסט וקולגה מסתכלים על נתוני GPS ב-1985.

ב-1956 החלה וסט לעבוד כחוקרת ב-Naval Proving Ground (אנ'), מרכז מחקר ופיתוח של צי ארצות הברית הממוקם בדהלגרן (אנ') שבמדינת ווירג'יניה.[3] וסט הייתה אחת מארבעה עובדים שחורים, והאישה השחורה השנייה שעבדה במכון.[4] וסט עבדה במרכז במשך 42 שנים, עד פרישתה 1998, במהלכן עבדה במספר תפקידים, כולל מחקר מתמטי, תכנות וניהול פרויקטים.[2][4][5]

בתחילת שנות השישים, וסט השתתפה במחקר זוכה-פרסים שהוכיח דפוסים של תנועתו היחסית של פלוטו ביחס לנפטון.[6] בהמשך, וסט החלה לנתח נתונים שהגיעו מלוויינים, ובמיוחד ממדי גובה אלקטרונים מבוססי מכ"ם. וסט השתמשה בנתונים כדי ליצור מודל של צורתו המדויקת של כדור הארץ ומונתה למנהלת הפרויקט של רדאר הגובה של הלווין Seasat (אנ').[3]

מאמצע שנות השבעים ולאורך שנות השמונים, וסט תיכנתה מחשב IBM 7030 (אנ') כדי לחשב קירובים מדויקים יותר ויותר של צורתו המדויקת של כדור הארץ הקרויה גאואיד. כדי ליצור מודל מדויק, וסט השתמשה באלגוריתמים מורכבים כדי להתמודד עם ואריציות בכוח המשיכה, כוחות שפל וגאות וכוחות אחרים שמשפיעים על צורת כדור הארץ.[3][7]

במערכת GPS מודרנית נמדדים מרחקים מארבעה לווייניים לפחות, כאשר מהירותם גדולה מספיק כדי לחייב שמתחשבות בתורת היחסות הפרטית, ומסלולם הקמור של הלווייניים אף מחייב התחשבות בתורת היחסות הכללית.[3] חישובים מדויקים אלו נשענים על החישובים שנהגו ונבדקו במרכז הפיתוח של הצי שנים קודם להתפתחות ה-GPS.[3] הצוות בחר לחשב את הגאואיד תוך ניתוח נתוני מדי הגובה מהלוויינים ‏ GEOS-3, ‏ ,Seasat ו-GEOSAT, אך נתונים אלו היו רועשים ביותר, גם בגלל שגיאות מדידה ובעיקר בגלל אינטראקציה משתנה בזמן עם תופעות אטמוספיריות וימיות.[3] כדי לצמצם שגיאות אלו, בחר הצוות בהחלקת הנתונים באמצעות מסנן קלמן מבוסס תהליך מרקוב מסדר שלישי, שהוביל לדיוק טוב יותר מעשרה סנטימטר במדידת גובה פני הים.[3]

וסט גם כיהנה בתפקידים ציבוריים מחוץ למעבדות הצי. היא הייתה חברה במועצת המנהלים של אגודה שיתופית לאשראי (אנ') ושל הגוף הנבחר המפקח על מערכת החינוך באזורה.[3]

חיים אישיים

וסט התחתנה ב-1957 עם עירא וסט, מתמטיקאי שעבד באותו הבסיס. באותו הזמן הם היו שניים מארבעה עובדים שחורים בבסיס. נולדו להם שלושה ילדים ושבעה נכדים.[2][4] וסט נוצריה, ומקפידה ללכת עם משפחתה לכנסייה בימי ראשון.[8]

כשקיבלה ווסט לראשונה את הצעת העבודה מהצי, היא סירבה לה מאחר שהבסיס היה ממוקם באזור נידח שווסט התקשתה להגיעה אליו (לא היה לה אוטו). היא האמינה שבכל מקרה לא יקבלו אותה לתפקיד בגלל צבע העור שלה. אך הצי התעקש, ואפילו הסכים לקבל אותה על סמך קורות החיים שלה בלבד, ללא ריאיון, והיא התרצתה.

וסט כתבה באוטוביוגרפיה שלה על קשיים רבים בהם נתקלה, שנבעו מגזענות כלפי אפרו-אמריקאים. דוגמה משמעותית לגזענות היא שלהרגשתה קולגות לבנים זכו ליותר הקרה ופריוולגיות. וסט התאכזבה שלא ניתנו לה פרויקטים שכללו נסיעות וחשיפה.[8] בנוסף, בתחילת הקריירה שלה קולגות לבנים לא היו מתרועעים עם וסט מחוץ למשרד.[7]

לאחר פרישתה בגיל 68, וסט "נבעתה מהרעיון שלא תעבוד", ולכן החליטה להשלים דוקטורט. במהלך העבודה על הדוקטורט, וסט קיבלה שבץ מוחי. השבץ פגע בשמיעה, ראייה, שיווי המשקל והניידות של וסט. היא הרגישה אומללה, אך החליטה ש"אי אפשר להישאר במיטה, חייבים להתרומם מכאן ולהשיג את הדוקטורט". בשנת 2000 וסט השלימה את הדוקטורט שלה. לאחר כמה שנים חלתה בסרטן השד.[3][4][7]

למרות תרומתה לפיתוח ה-GPS, וסט מעדיפה לנווט בעזרת מפות מנייר.[7]

נכון לפברואר 2018, וסט גרה במחוז קינג ג'ורג', וירג'יניה.[2]

מורשת והוקרה

 
גלדיס וסט בטקס ההצטרפות להיכל התהילה חלוצי החלל והטילים של חיל האוויר של ארצות הברית.

ב-2018 וסט נבחרה להצטרף להיכל התהילה של חלוצי חלל וטילים של חיל האוויר של ארצות הברית.[6] קפטן גודפרי וויקס, המפקד של מכון המחקר ופיתוח שבו וסט עבדה, תיאר את תפקידה של וסט בפיתוח ה-GPS: "היא התקדמה בסולם התפקידים, עבדה על גאודזיה לווינית (אנ') ותרמה לדיוק של GPS ומדידות מלויינים. כשגלדיס וסט החלה את הקריירה שלה ב-1956, ככל הנראה לא היה לה מושג שעבודתה תשפיע על העולם עשרות שנים קדימה".[2]

מוזיאון דהלגרן יסד מלגה על שם הזוג עירא וגלדיס וסט, מלגה שנועדה לממן לימודים אקדמיים לתלמידים במחוז בו מצוי בסיס הצי בו עבדה וסט.[3]

וסט נבחרה על ידי ה-BBC כאחת מ-100 הנשים של 2018.[4] ב-2021 הוענקה לה מדליית הנסיך פיליפ (אנ') על ידי האקדמיה המלכותית להנדסה (אנ'), אות ההוקרה הגבוה ביותר שניתן לאינדיבידואלים.[9][10]

לקריאה נוספת

ראו גם

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא גלדיס וסט בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Gladys West's work on GPS 'would impact the world', Stamford Advocate, ‏2018-02-03 (ב־English) (ארכיון)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 Lily Khadjavi, Reza Malek-Madani, Tanya Moore, The Life and Legacy of Dr. Gladys B. West, American Mathematical Society, ‏מרץ 2021 (ב־English)
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  5. ^ Sppt 061915 by DCMilitary.Com - Issuu, issuu.com, ‏2015-06-22 (ב־English)
  6. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  8. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"