גירוש יהודי מצרים

בשנת 1956, גירשה ממשלת מצרים כ-25,000 מאזרחיה היהודים, ועצרה כ-1,000 יהודים נוספים. העילה לפעולה הייתה מלחמת סיני. ב-23 בנובמבר 1956, הכריז מנשר ממשלתי כי "כל היהודים הם ציונים אויבי המדינה", והבטיח את גירושם. המגורשים הורשו לקחת עמם מזוודה אחת וסכום כסף קטן, ונאלצו לחתום על הצהרה שתעביר את כל רכושם כתרומה לממשלת מצרים. משקיפים זרים מאותה עת דיווחו כי בני משפחה של משפחות יהודיות נלקחו כבני ערובה, במטרה למנוע מהמגורשים מלנקוט בצעדים כנגד ממשלת מצרים[1].

רקע

לאחר מהפכת הקצינים החופשיים נשיא מצרים מוחמד נגיב ביקר בבית הכנסת הקראי בעבאסיה. הוא הבטיח ליהודים כי לא יאונה להם כל רע בדבריו: "הדת היא לאלוהים, ומִצְרַיִם לכל המִצְרִים"[2]. אולם שלטונו של נגיב לא האריך ימים ובמהרה החליפו גמאל עבד אל נאצר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

הערות שוליים

  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא מצרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.