זיבה
אין לבלבל ערך זה העוסק במחלת מין עם הערכים העוסקים במושגים ההלכתיים זב וזבה.
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/782913 |
| MeSH | D006069 |
| MedlinePlus | 007267 |
זיבה (באנגלית: גונוריאה, Gonorrhoea) היא מחלת מין הפוגעת בעיקר באיברי המין ובשופכה, אך במקרים מסוימים גם באיברים נוספים הכוללים ריריות, דוגמת: הלוע והעיניים. הגורם למחלה הוא החיידק Neisseria gonorrhoea (ניסריה גונוריאה).
תסמיני המחלה מתפתחים לרוב תוך יומיים עד חמישה לאחר ההדבקה (אם כי ישנם מקרים שבהם התסמינים מופיעים רק כעבור מספר חודשים), וכוללים כאב בזמן הטלת השתן, הפרשת מוגלה מן הפין, הנרתיק, או הגרון, וכן דלקת בצוואר הרחם ודימום בפי הטבעת. ללא טיפול עלולה הדלקת להתפשט דרך מערכת המין של האישה ולגרום לדלקת החצוצרות ואף לעקרות או היריון חוץ-רחמי; אצל הגבר היא עלולה לגרום להיצרות השופכה ודלקת בלוטת הערמונית. סיבוכים מאוחרים של המחלה כוללים דלקת מפרקים, דלקת שסתומי הלב ודלקת הלחמית.
כאשר אישה בהריון החולה בזיבה, עלולה המחלה לעבור לתינוק בעת המעבר בתעלת הלידה ולגרום אצלו לדלקת בלחמיות, אשר ללא טיפול עלולה לגרום לפגיעה בראייה ואף לעיוורון.
אבחון וטיפול
כיום נהוג להשתמש במספר שיטות לזיהוי החיידק, הן מולקולריות והן שיטות של בקטריולוגיה קלאסית:
- בידוד החיידקים על מצע גידול – בידוד החיידקים במעבדה דורש שימוש במצע אגר מיוחד דוגמת: Thayer-Martin agar, GC agar, או אגר שוקולד (Chocolate agar). המושבות שמתקבלות על קרקעות מזון אלה הן קטנות, בעלות גוון אפרפר ומרקם חלק ומבריק.
- צביעת גראם ומיקרוסקופיה – זיהוי חיידקים באמצעות מיקרוסקופ אור לאחר צביעת גראם הוא תהליך מקובל בזיהוי החיידק, היות שחיידקי Neisseria gonorrhoea הם חיידקים גראם שליליים בעלי תצורה נקדית (Cocci) המופיעים לרוב בתצורה דיפלוקוקית (בזוגות) המזכירה זרעי שעועית. במידה ומבצעים צביעת גראם לדגימה שנלקחה מהפרשה מהפין או הנרתיק (משטח מיקרוסקופי ישיר), מתגלים חיידקי ה-Neisseria gonorrhoea לרוב בתוך תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים ומקרופאגים.
- ספקטרומטר מסה – מדידת היחס בין המטען למסה של חלקיקים טעונים. באמצעות מדידה זו ניתן לנתח דגימה ולקבוע מה החומרים בה, כגון הרכב חלבוני המעטפת של החיידקים.
הטיפול במחלה הוא באמצעות נטילת אנטיביוטיקה. נכון ל-2016 אנטיביוטיקה מקבוצת אזיתרומיצין (אנ') או צפטריאקסון (אנ') הן היעילות ביותר.[1] אולם בשל עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, התאמת תרופה לנעשית מקומית. בעבר השתמשו לצורך כך בתרופות מקבוצת הפניצילין.
אפידמיולוגיה
כ-88 מיליון מקרים של זיבה מתרחשים מדי שנה, מתוך 448 מיליון מקרים חדשים של מחלות מין מדבקות הניתנות לריפוי מדי שנה – הכוללות גם עגבת, כלמידיה וטריכומוניאזיס.[2][3] המחלה שכיחה ביותר ביבשות אפריקה, אמריקה ומערב האוקיינוס השקט.[4]בעשור השני של המאה הנוכחית הוכפל פי שלושה מספר החולים בזיבה בישראל.[5]
קישורים חיצוניים
- איתי גל, זיבה: מהם התסמינים ואיך למנוע הידבקות?, באתר ynet, 9 באוגוסט 2015
- זיבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גלריה
-
כרזה המזהירה מפני הידבקות בעגבת וזיבה מתקופת מלחמת העולם השנייה -
הערות שוליים
- ^ Leonor Sánchez-Busó, Daniel Golparian, Jukka Corander, Yonatan H. Grad, Makoto Ohnishi, Rebecca Flemming, Julian Parkhill, Stephen D. Bentley, Magnus Unemo, Simon R. Harris, The impact of antimicrobials on gonococcal evolution, Nature Microbiology 4, 2019-11, עמ' 1941–1950 doi: 10.1038/s41564-019-0501-y
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Robert D. Kirkcaldy, Emily Weston, Aluisio C. Segurado, Gwenda Hughes, Epidemiology of gonorrhoea: a global perspective, Sexual Health 16, 2019, עמ' 401 doi: 10.1071/SH19061
- ^
מירב מורן, מחלות המין מתפשטות בכל העולם. האם זה ישנה את חיי הסקס שלנו?, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2022
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.