עבריתפדיה

ג'ונתן פרידלנד

תבנית {{אישיות תקשורת}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ג'ונתן סול פרידלנד (באנגלית: Jonathan Saul Freedland; נולד ב-25 בפברואר 1967)[1] הוא עיתונאי יהודי בריטי, הכותב טור שבועי בעיתון הגרדיאן ומנחה את סדרת ההיסטוריה העכשווית של רדיו BBC 4, "‏The Long View". פרידלנד כותב גם מותחנים, בעיקר תחת שם העט סם בורן.

ביוגרפיה

פרידלנד הוא הצעיר מבין שלושה ילדיהם של הביוגרף והעיתונאי מייקל פרידלנד ושרה לבית הוכרמן (ילידת ישראל).[2] הוא התחנך בבית הספר "יוניברסיטי קולג'", בית ספר עצמאי לבנים בהמפסטד, לונדון. בילדותו ליווה פרידלנד מעת לעת את אביו לעבודות שידור. באחת הפעמים אביו ראיין את הקומיקאי אריק מורקם, שהניח באופן קומי כי פרידלנד בן ה-10 נשוי.[3] לאחר שנה בה עבד בקיבוץ מטעם תנועת הבונים דרור (שם היה מדריך של סשה ברון כהן).[4] למד פילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה (PPE) במכללת וואדהאם באוקספורד. בהיותו באוקספורד, הוא ערך את ביטאון הסטודנטים "Cherwell".

קריירה עיתונאית

פרידלנד החל את הקריירה שלו בעיתון קצר-הימים "Sunday Correspondent". בשנת 1990 הצטרף ל-BBC ככתב חדשות ברדיו ובטלוויזיה, כולל עבור " World at One" ו-"Today" ברדיו 4. בשנת 1992 הוענקה לו מלגת לורנס שטרן[5] בהיותו חבר סגל הוושינגטון פוסט. הוא היה כתב בוושינגטון עבור הגרדיאן מ-1993 עד 1997, עת חזר ללונדון בתור סופר ובעל טור.

בין השנים 2002–2004, פרידלנד היה בעל טור מזדמן בדיילי מירור ובשנים 2005–2007 כתב טור שבועי ב-"London Evening Standard". הוא כותב טור חודשי עבור "ג'ואיש כרוניקל". ברבות השנים הוא פרסם גם בניו יורק טיימס, "New York Review of Books", ניוזוויק וניו ריפבליק.

 
פרידלנד בראיון עם גורדון בראון, ספטמבר 2023

בשנת 2002, פרידלנד נבחר ככותב הטורים של השנה במסגרת פרסי "What What Papers Say", ובשנת 2008 הוענק לו פרס דייוויד וואט לעיתונות,[6] כהוקרה למסה "ההישג המדהים של בוש", שפורסמה ב-"New York Review of Books".[7] לאחר שבע פעמים בהן הועמד לבחירה, זכה פרידלנד בפרס אורוול במאי 2014, זאת על הישגיו העיתונאיים.[8][9] בשנת 2016 זכה בפרס "פרשנות השנה".[10]

פרידלנד היה העורך הראשי של מדור הדעות בגרדיאן ממאי 2014 ועד תחילת 2016 וממשיך לכתוב את טורו המתפרסם בימי שבת.[11][12]

בנובמבר 2019 התנצל פרידלנד על כך ש"שגה קשות" בדיווח שווא שעסק במועמד פוטנציאלי לפרלמנט מטעם הלייבור, ואשר נידון לקנס בגין אמירות אנטישמיות בפייסבוק. הוא ייחס את הזיהוי השגוי בכך שבלבל בין שני עורכי דין בעלי אותו שם ל"מקור לייבור מהימן לשעבר" שאת המידע ממנו "העביר בחיפזון יתר".[13][14]

פרידלנד מנחה את הפודקאסט "Unholy" מבית אתר "N12", במשותף עם יונית לוי.

קריירה כסופר

ב-1998, פרסם את הספר "להביא הביתה את המהפכה: המקרה של הרפובליקה הבריטית", בו טען כי על בריטניה להשיב לעצמה את האידיאלים המהפכניים שייצאה לאמריקה במאה ה-18, ולעבור שיפוץ חוקתי ותרבותי. הספר זכה בפרס סומרסט מוהם על ספרות עיונית ומאוחר יותר הופקה על בסיסו סדרה בת שני חלקים ל-BBC.

ב-2005, פרסם את "המתנה של יעקב", ספר זיכרונות המתאר את חייהם של שלושה דורות של משפחתו היהודית של פרידלנד, וחוקר שאלות זהות ושייכות רחבות יותר.[15] בשנת 2008 שידר סדרה בת שני חלקים לרדיו BBC 4 – "יהודים בריטים וחלום ציון" וכן שני סרטי תעודה טלוויזיוניים, עבור ערוץ BBC 4: "איך להיות נשיא טוב"[16] ו"הנשיא הוליווד".

סם בורן

ב-2006, הוציא לאור את המותחן דתי "הצדיקים", לראשונה תחת שם העט סם בורן. הספר עוסק בכתב חדשות בשם וויל, שחייו מקבלים תפנית כאשר אשתו נחטפת בזמן שהוא מדווח על איש מיליציה שנמצא מת. ככל שקורות יותר רציחות של 'צדיקים' ברחבי העולם, וויל מוצא עצמו במהרה באמצעה של מזימה שסופה יום הדין. שנה מאוחר יותר, פרסם את "הברית האחרונה", על רקע תהליך השלום במזרח התיכון. הוא נשען על קורותיו של המחבר באזור זה ככתב במשך למעלה מעשרים שנה, ועיתון של הגרדיאן בחסות דיאלוג שהשפיע רבות על יוזמת ז'נבה. הדמות המרכזית מוצאת את עצמה מעורבת בתמהיל של המצב הפוליטי המודרני ושל גילויים עתיקים. "החישוב הסופי" ב-2008 התבסס על סיפורם האמיתי של הנוקמים, קבוצה של ניצולי שואה שביקשו נקמה נגד רודפיהם הנאצים, וכמעט הוביל את רשימת רבי המכר של סאנדיי טיימס.

ב-2010, מעט בטרם פרסום הספר "הנבחר", המותחן הרביעי תחת שם העט סם בורן, העיתון The Bookseller דיווח כי הרפר קולינס חתם עם פרידלנד על הוצאה עתידית שלושה ספרים נוספים בשם העט בורן.[17] הרפר קולינס פרסמה את "פנתיאון" (2012), את "האישה השלישית" (2015) ואת "להרוג נשיא" (2017).[18] הרומן השביעי בשם העט, "להרוג את האמת", פורסם בפברואר 2019 בהוצאת קוורקוס,[19] שפרסמה גם את הספר השמיני, "להרוג אדם", במרץ 2020.

השקפותיו

ישראל, ציונות ואנטישמיות

בתור ציוני ליברלי מוביל בבריטניה,[20] כתב פרידלנדר בשנת 2012 כי הוא משתמש במילה ציונות לעיתים רחוקות, בהיותה מילה שלא מובנת כהלכה ונתפשת כנחלתם של אנשי האגף הימני.[21] בנוגע למבצע צוק איתן, הוא סבר כי הפעולה הצבאית מנציחה את הסכסוך וקרא למשא ומתן למען סיום מעגלי האלימות.[22] הוא מגן על זכות קיומה של ישראל למרות "גירוש הפלסטינים",[23] אך מקווה שישראל תכיר ב"מחיר הגבוה" שמשלמים הפלסטינים.[23]

פרידלנד האשים את מפלגת הלייבור בבריטניה בהכחשה בנושא האנטישמיות.[24][25] הוא דחק בשמאל להתייחס ליהודים "כמו שאתה מתייחס לכל מיעוט אחר",[23] וכן התייחס לביטויים האנטישמיים שיוחסו לג'רמי קורבין והמביעים הלך רוח של עוינות ליהודים מצד חברי לייבור חדשים.[26][27][28][29] פרידלנד עורר ביקורת מסוימת בשל דעותיו.[30][31][32][33][34][35][36]

מורשת יהודית

פרידלנד תומך בפרויקטים המבקשים לשמור על הזהות והמורשת היהודית. הוא כתב לא אחת על חשיבות אמונתו ומורשתו התרבותית.[37] כמו כן, הוא פעל במסגרת קמפיינים להצלת המורשת היהודית הבריטית.

נושאים אחרים

פרידלנד ביקר את תפקידה של הרשות המקומית וחברת הניהול בתקופה שקדמה לשרפה במגדל גרנפל.[38] הוא סבור כי לציבור הבריטי נמאס ממשך מדיניות הצנע ומהשפעותיה.[39] כמו כן, הביע את דאגתו מכך שההשפעה של הוריקן הארווי בארצות הברית זכתה לפרסום רב יותר מאירועים חמורים יותר באסיה. פרידלנד מודאג גם מהמלחמה בתימן ומתפקידן של ממשלות המערב באספקת נשק לערב הסעודית.[40] הוא טוען כי מימון מופחת של המשטרה מאפשר טרור בבריטניה ומאשים את חברות האינטרנט הגדולות בכך שלא מנעו את התפשטותם של תוכני טרור.[41]

חיים אישיים

פרידלנד נשוי לשרה פיטרס, מפיקת רדיו ופודקאסטים. יש להם שני בנים, ג'ייקוב וסם, והם מזוהים עם היהדות הקונסרבטיבית.[42]

ביבליוגרפיה

ספרים

עיון

  • ג'ונתן פרידלנד: אמן הבריחה, רודולף ורבה האיש שברח מאושוויץ כדי להזהיר את העולם, (תרגום תמי זר, עריכה יעל ינאי), הוצאת כנרת זמורה, 2024.
  • Bring Home the Revolution: The Case for a British Republic, 4th Estate, 1998, ISBN 978-0007291519. (בEnglish)
  • Jacob's Gift: A Journey Into the Heart of Belonging, Hamish Hamilton (אנ'), 2005, ISBN 978-0241142431. (בEnglish)
  • The Escape Artist: The Man Who Broke Out of Auschwitz to Warn the World, הוצאת ג'ון מארי, 2022, ISBN 978-1529369045. (בEnglish)

ספרות בדיונית

מאמרים

  • ג'ונתן פרידלנד, Trump's Chaver in Jerusalem, The New York Review of Books, 13 LXV, 2018 (ב־English) – סקירה של הספר "Bibi: The Turbulent Life and Times of Benjamin Netanyahu"[43] מאת אנשיל פפר

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא ג'ונתן פרידלנד בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

ביאורים

  1. ^ מוכר גם בשם "The Jerusalem Secret"
  2. ^ פורסם לראשונה תחת שמו של פרידלנד, ולא בשם העט סם בורן

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ Jonathan Freedland, "In death – as in life – my mother was rescued by love", The Guardian, 18 May 2012.
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  6. ^ Guardian staff reporter, Awards 2008, הגרדיאן, ‏1 בינואר 2013 (ב־English)
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  8. ^ Williams, Martin (21 May 2014), "Two Guardian journalists win Orwell prize for journalism", The Guardian.
  9. ^   Katie Rosseinsky, ‏Double win for Alan Johnson as This Boy receives the Orwell Prize, The Telegraph, 21 May 2014
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  11. ^ Jason Deans "Janine Gibson appointed editor-in-chief of theguardian.com", theguardian.com, 7 March 2014
  12. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  15. ^ Anthony Juluius "The bearers of memory", The Guardian, 19 February 2005
  16. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  20. ^ Lerman, Antony (22 August 2014), "The End of Liberal Zionism: Israel’s Move to the Right Challenges Diaspora Jews", New York Times.
  21. ^ Freedland, Jonathan (18 July 2012), "Yearning for the same land", New Statesman.
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  23. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  25. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  26. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  27. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  28. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  29. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  30. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  31. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  32. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  33. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  34. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  35. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  36. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  37. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  38. ^ "Grenfell Tower will forever stand as a rebuke to the right", The Guardian.
  39. ^ Freedland, Jonathan (21 June 2017), "Here’s what the Queen’s speech needed to say – but didn't", The Guardian.
  40. ^ Freedland, Jonathan (1 September 2017), "There's a disaster much worse than Texas. But no one talks about it", The Guardian.
  41. ^ Freedland, Jonathan (20 September 2017), "It isn’t just tech giants that disown responsibility for terrorist attacks", The Guardian.
  42. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  43. ^ אנשיל פפר, Bibi: The Turbulent Life and Times of Benjamin Netanyahu, Basic Books (אנ'), 2018, ISBN 9780465097821
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ג%27ונתן_פרידלנד&oldid=803360"