ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט

ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט השלישי
John Stuart

ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט
לידה	25 במאי 1713 אדינבורו, סקוטלנד
פטירה	10 במרץ 1792 (בגיל 78) וסטמינסטר, לונדון
מדינה	בריטניה
מקום קבורה	רות'סיי, האי ביוט, סקוטלנד
מפלגה	המפלגה הטורית
בת זוג	מרי מונטגיו
ראש ממשלת בריטניה ה־6 26 במאי 1762 – 8 באפריל 1763 (318 ימים) מונרך בתקופה ג'ורג' השלישי → תומאס פלהם-הוליס ג'ורג' גרנוויל ←
מזכיר המדינה הצפוני 25 במרץ 1761 – 27 במאי 1762 (שנה) → תומאס פלהם-הוליס רוברט דרסי ←

ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט השלישי (באנגלית: John Stuart, 3rd Earl of Bute; ‏25 במאי 1713 - 10 במרץ 1792) היה מדינאי בריטי ממוצא סקוטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1762–1763 וניתן לטעון שהוא היה המועדף החשוב האחרון בפוליטיקה הבריטית. הוא היה ראש הממשלה הראשון בבריטניה ממוצא סקוטי בעקבות חוקי האיחוד של 1707.

קריירה פוליטית

כבן לשבט קמפבל (Campbell) (סבו מצד אמו היה ארצ'יבלד קמפבל, דוכס ארגייל הראשון), ירש ג'ון סטיוארט את רוזנות ביוט (נקראה על השם האי ביוט במחוז ארגייל וביוט של ימינו במערב סקוטלנד) לאחר מות אביו, ג'יימס סטיוארט, רוזן ביוט השני, ב-1723. גודל על ידי דודיו מצד אמו, דוכס ארגייל השני ודוכס ארגייל השלישי. ביוט התחנך באיטון קולג' בין השנים 1720-1728 ולמד באוניברסיטת ליידן שבהולנד בין השנים 1728–1732, שם קיבל תואר במשפט אזרחי ובמשפט ציבורי. ב-24 באוגוסט 1736 נשא לאישה את מרי וורטלי מונטגיו, בתו של סר אדוארד מונטגיו שהיה חבר פרלמנט ושגריר בריטניה באימפריה העות'מאנית ובעקבות הנישואין גדל רכושו. ב-1737 בהשפעת דודיו, נבחר להיות נציג סקוטי בבית הלורדים, אך לא בלט בפעילותו וב-1741 לא נבחר מחדש. בשנים הבאות פרש לאחוזותיו בסקוטלנד ועסק בעיקר בתחום העניין שלו, בוטניקה.

במהלך המרד היעקוביטי של 1745, עבר ביוט לוסטמינסטר שבלונדון ושנתיים לאחר מכן הוא הכיר את פרדריק, נסיך ויילס ועד מהרה הם נעשו ידידים קרובים. עם מות הנסיך ב-1751, ניתנה עדיפות גבוהה לחינוכו של בנו הנסיך ג'ורג' וב-1755 התמנה ביוט לתפקיד המורה הפרטי שלו. ביוט דאג שהנסיך ואחיו, הנסיך אדוארד, יקבלו השכלה בתחום הפילוסופיה של הטבע. דבר נוסף שקרה לאחר מות הנסיך פרדריק היה התקרבותו של ביוט לאלמנתו, הנסיכה אוגוסטה. שמועות נפוצו על כך שהתנהל רומן בין השניים. סביר להניח שהשמועות הללו היו לא נכונות עקב נישואיו המאושרים של ביוט ועקב אדיקותו הדתית והתנגדותו לאפשרות של ניאוף. ב-1780 נבחר להיות הנשיא הראשון של אגודת אספני העתיקות של סקוטלנד.

בשנים 1760 - 1761 שימש ביוט בתפקיד נער בית הכיסא של המלך ג'ורג' השלישי.

ראש ממשלה

בשל ההשפעה שהייתה לו על תלמידו הנסיך, קיווה ביוט שמעמדו הפוליטי יעלה בעקבות עלייתו של ג'ורג' השלישי לכס המלוכה ב-1760, אך תקוותיו היו מוקדמות מדי. באותה שנה נבחר מחדש כנציג הסקוטי בבית הלורדים ומונה לראש הממשלה דה-פקטו. בתפקיד זה נחל הצלחה בסיום השליטה של המפלגה הטורית והביא לתום מלחמת שבע השנים, אך המלך החל להפנות לו עורף לאחר ביקורת שספג על נאום שנשא ושזוהה כנאום שנכתב על ידי ביוט. כמו כן הציע ביוט להטיל מס על הסיידר וספג ביקורת ועוינות באזורים בהם יוצר המשקה.

העיתונאי ג'ון וילקס פרסם סדרת מאמרים בשם "צפון בריטניה" (The North Briton) בהם תיאר בצורה סטירית את מערכת היחסים בין הנסיכה אוגוסטה לבין ביוט. ביוט התפטר מתפקידו כראש ממשלה זמן קצר לאחר מכן, אך המשיך לכהן כנציג הסקוטי בבית הלורדים עד 1780. יחסי הידידות שלו עם הנסיכה המשיכו אך מאמציה לפייס בינו לבין בנה המלך עלו בתוהו.

סוף חייו

ביוט המשיך להתגורר באחוזתו שבהמפשייר, שם עסק בבוטניקה ונעשה פטרון של ספרות ואומנות. בין בני החסות שלו היו איש הספרות סמואל ג'ונסון, המשורר הסקוטי טוביאס סמולט (Tobias Smollett), הארכיטקט והמעצב רוברט אדם, ההיסטוריון ויליאם רוברטסון והבוטניקאי ג'ון היל. הוא גם תרם בנדיבות לאוניברסיטאות הסקוטיות. עבודתו בתחום הבוטניקה הגיעה לשיאה ב-1785 כאשר פרסם טבלאות המפרטות את משפחות הצמחים בבריטניה.

ביוט מת בביתו שבוסטמינסטר ונקבר ברות'סיי שבאי ביוט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט בוויקישיתוף

• מידע על ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט באתר משרד ראש ממשלת בריטניה
• The Age of George III: The ministry of John Stuart, third Earl of Bute
• 1911 Encyclopædia Britannica/Bute, John Stuart, 3rd Earl of
• ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)