ג'ון ברו
ג'ון ברלינגר ברו (באנגלית: John Berlinger Breaux; נולד ב-1 במרץ 1944) הוא פוליטיקאי, עורך דין ושדלן אמריקאי ממדינת לואיזיאנה. בין השנים 1972 ל-1987 ייצג את מחוז הקונגרס השביעי של לואיזיאנה בבית הנבחרים של ארצות הברית, ולאחר מכן נבחר ב-1986 אל הסנאט של ארצות הברית, שם כיהן עד שנת 2005[1] ברו, דמוקרט דרומי, נחשב במהלך כהונתו לאחד המחוקקים השמרנים במפלגה הדמוקרטית.
 | |||||
| לידה |
1 במרץ 1944 (גיל: 81) קרולי, לואיזיאנה, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | ג'ון ברלינגר ברו | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| השכלה |
אוניברסיטת לואיזיאנה בלפאייט אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה | ||||
| עיסוק | פוליטיקאי, עורך דין, שדלן | ||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||
| |||||
| |||||
לאחר כהונתו בקונגרס נהפך לשדלן, נמנה בין מייסדי "קבוצת המנהיגות ברו-לוט". [2] מאוחר יותר נרכש המשרד בידי משרד עורכי הדין והשדלנות "פטון בוגס", [3] שבהווה נקרא "סקוייר פטון בוגס".
ביוגרפיה
ראשית חייו
ברו נולד בקרולי שבלואיזיאנה, ב-1 במרץ 1944. הוא השלים את לימודיו באוניברסיטת דרום-מערב לואיזיאנה (שנקראת כיום אוניברסיטת לואיזיאנה בלפאייט) בלפאייט ב-1964 ובשנת 1967 בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת לואיזיאנה בבאטון רוז'. לאחר סיום לימודיו, הוא עסק בעריכת דין, ולאחר מכן שימש כעוזר של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית אדווין אדוארדס. הוא גם היה חבר באחוות למדא כי אלפא.
קריירה בקונגרס
(Gerald_Ford_Library)_(cropped).jpg)
ברו נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית להקונגרס ה-92 של ארצות הברית בבחירות מיוחדות ב-30 בספטמבר 1972, כדי למלא את המושב שהתפנה בעקבות התפטרותו של אדוארדס שנכנס לתפקיד המושל. מנהל הקמפיין של ברו היה רון פושה, לימים חבר בבית הנבחרים של לואיזיאנה. [4] בגיל עשרים ושמונה, ברו היה החבר הצעיר ביותר בבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא נבחר מחדש בקלות לשבעת הקונגרסים הבאים וכיהן עד ינואר 1987.
בשנת 1986 התמודד לראשונה אל הסנאט של ארצות הברית. הוא התמודד בבחירות הכלליות מול המועמד הרפובליקני הנסון מור (אנ') והמועמד הדמוקרטי סמואל נונז, והגיע למקום השני עם 37.36%. בסיבוב השני בו התמודד מול מור גרף ברו 52.82% לעומת 47.18 האחוזים של מור, ונבחר לסנאט האמריקאי. כהונתו החלה ב-3 בינואר 1987.
ברו התנגד למינויו של רוברט בורק בידי רונלד רייגן לבית המשפט העליון של ארצות הברית. ב-23 באוקטובר 1987, הוא הצביע יחד עם כל הסיעה הדמוקרטית בסנאט של ארצות הברית (חוץ משניים) ושישה רפובליקנים נוספים לדחות את מינויו ברוב של 42–58.
ב-15 באוקטובר 1991, נמנה ברו בין שבעה הדמוקרטים מדרום ארצות הברית שהצביעו בעד אישור מינויו של קלרנס תומאס לבית המשפט העליון של ארצות הברית בהצבעה של 52 מול 48, בהצבעה שהייתה הצמודה ביותר לאישור מינוי מזה יותר ממאה שנה.
ברו נתפס כאיש מרכז בסנאט המפולג לפי קווים מפלגתיים, ולעיתים קרובות חוּזר על ידי מנהיגים רפובליקנים שניסו להשיג כמה קולות דמוקרטיים כשהיו צריכים אותם; לעומת זאת הוא גם שימש לעיתים קרובות כשליח הדמוקרטים בניסיונות להשגת קולות של רפובליקנים מתונים עבור חקיקות של סיעתו. הוא התנגד להפלות ותמך בזכויות התיקון השני לחוקה, אך בהדרגה מיתן את עמדתו על בקרת הנשק. הוא היה שמרני לגבי מיסים יותר מרוב חברי מפלגתו והתנגד לתקנות או אמצעים שנועדו להגנת הסביבה. הוא הצביע בעד הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA), רפורמת הרווחה, תיקון התקציב המאוזן, וחוקי פשיטת רגל מחמירים יותר. הוא היה תומך דמוקרטי מרכזי בניסיונות הרפובליקנים לבטל את מס הירושה וב-2001 היה בין המיעוט הדמוקרטי שתמך בהפחתת המיסים של ג'ורג' ווקר בוש והתנגד כמעט לכל הניסיונות של הדמוקרטים לשנות אותה. עם זאת, ברו הצביע עם רוב הדמוקרטים בעד תקציב 1993. בשנת 2003 הוא הציע תיקון להורדת הפחתת המיסים ל-350 מיליארד דולר. ב-1995 הוא הצביע פעמיים עם אלמנטים ליברליים יותר במפלגתו נגד אמצעי הרפורמה בתביעות משפטיות, חוק הרפורמה בתביעות משפטיות ואחריות מוצרים הגיונית (Common Sense Product Liability and Legal Reform Act) וחוק הרפורמה בתביעות ניירות ערך פרטיים (Private Securities Litigation Reform Act). על שני החוקים הוטל וטו על ידי הנשיא ביל קלינטון, אם כי החוק השני עבר למרות הווטו שלו.
ב-22 ביוני 2004, ברו היה המתנגד היחיד ל"תיקון S.A. 3464", שהיה מעלה את הקנס המרבי ל-275 אלף דולר שתטיל רשות התקשורת הפדרלית על שדרן שעשה שימוש ב"שפה גסה, לא הולמת או פוגענית". ברו גם התנגד להקלת חוקי הרשות שיאפשרו לפלטפורמות תקשורת שונות באותה קהילה להיות בבעלות משותפת של גורם אחד.
ב-1993, ברו נבחר על ידי הדמוקרטים בסנאט לסגן מצליף הרוב, תפקיד בו החזיק עד פרישתו. הוא גם החזיק במספר תפקידים מרכזיים בוועדות הסנאט. כחבר בכיר בוועדת הכספים, ברו שימש כיו"ר תת-הוועדה לביטוח סוציאלי ומדיניות משפחתית. מתוקף תפקידו בוועדת הכספים, הוא סייע בגיבוש הקואליציה שהעבירה את חקיקת רפורמת הרווחה ורפורמת ביטוח הבריאות ב-1996. הוא גם דחף להפחתת מסי רווחי הון ולהקלות במס להוצאות על השכלה גבוהה. בשנת 1998, ברו נבחר על ידי הבית הלבן ומנהיגי בית הנבחרים והסנאט לעמוד בראש הוועדה הדו-מפלגתית הלאומית לתוכנית המדיקר. כמו כן, בשנת 1998, ברו עמד בראשות הוועדה הלאומית למדיניות פנסיה, שקידמה חקיקה שנועדה לעזור לרפורמת ביטוח סוציאלי.
ברו היה המוביל הראשי של "חוק המודרניזציה של תרופות מרשם רפואיות" בהיקף של 400 מיליארד דולר, [5] וכן היה מייסד של קואליציית הסנאט המרכזית הדו-מפלגתית ויו"ר מועצת ההנהגה הדמוקרטית.
מנהל הקמפיינים והדובר של ברו היה העיתונאי רוברט "בוב" מאן, המחזיק בקתדרה לעיתונאות באוניברסיטת לואיזיאנה. [6]
במערכת הבחירות למשרת מושל לואיזיאנה ב-2003, אחרי ששקל לזמן קצר את האפשרות לרוץ בעצמו, ניהל ברו קמפיין אינטנסיבי עבור המועמדת הדמוקרטית קתלין בלנקו מלפאייט.
ברו הודיע שהוא לא יתמודד מחדש בבחירות 2004. לפי רוב הדיווחים העיתונאיים, הוא היה כל כך פופולרי עד שנראה היה כי הוא היה מנצח בקלות ונבחר לקדנציה רביעית אילו היה בוחר להתמודד שוב. הוא הוחלף בסנאט על ידי הרפובליקני דייוויד ויטר מפרברי ניו אורלינס. למרות הפופולריות הרבה של ברו, הוא לא הצליח לקבוע את מחליפו בסנאט, כפי שעשו ראסל לונג וג'. בנט ג'ונסטון הבן. הוא תמך בדמוקרטי כריס ג'ון, חבר בית הנבחרים ממחוז הקונגרס השביעי של לואיזיאנה, אותו ברו ייצג בעבר. עם זאת, ג'ון הגיע למקום השני ב"פריימריז הג'ונגל"[7] אחרי ויטר הרפובליקני שזכה ב-51% מהקולות, מה שאפשר לו להימנע מסיבוב שני.
קריירה לאחר הקונגרס
בפברואר 2005, ברו מונה כפרופסור מכובד בבית הספר לתקשורת המונים על שם דאגלס מנשיפ באוניברסיטת לואיזיאנה בבאטון רוז'. מאז 2005, פועל ברו כלוביסט במשרד סקוייר פטון בוגס בוושינגטון די. סי., ומתמחה בנושאים של שירותי בריאות וחוקי אנרגיה.
בפברואר 2007 החלה העיתונות הפוליטית בלואיזיאנה לשער האם ברו צפוי להכריז על מועמדותו לתפקיד מושל לואיזיאנה. ברו, שהיה הפוליטיקאי הדמוקרטי הפופולרי ביותר בלואיזיאנה, שקל להיכנס למרוץ אם בלנקו תהיה מוכנה לפנות לו את הדרך.[8] ב-20 במרץ 2007 הודיעה בלנקו שהיא לא תתמודד מחדש לתפקידה, וב-29 במרץ נראה ברו לראשונה בציבור בלואיזיאנה מאז החלו השמועות על מועמדותו. ברו אמר שהוא מתכוון להתמודד ויודיע על מועמדותו ברגע שיקבל את חוות דעתו המשפטית של התובע הכללי של לואיזיאנה, צ'ארלס פוטי הדמוקרטי, בנוגע לעמידתו בדרישות המגורים להתמודדות על התפקיד. נטען כי הוא לא עומד בדרישות המגורים מאחר שכתובת המגורים העיקרית שלו רשומה במרילנד מאז 2005. השאלה הייתה בנוגע לסעיף בחוקת לואיזיאנה שקובע כי על מועמד לתפקיד המושל להיות "אזרח" של לואיזיאנה, אולם הגדרת המושג אינה מפורשת בחוקה עצמה.[9]
ב-13 באפריל 2007 פרסם ברו הצהרה שבה הודיע כי לא יתמודד למשרת המושל. התובע הכללי פוטי מיאן לפרסם חוות דעת בנוגע לזכאותו של ברו, והצהיר כי מדובר בשאלה שצריכה להיות מוכרעת בבתי המשפט. ברו אמר שהוא לא רצה שסוגיית הזכאות תאפיל על מסע הבחירות שלו, שכן את הפנייה לבית המשפט לא ניתן היה להגיש עד ספטמבר. [10]
ברו מכהן גם במועצת המנהלים של CSX Transportation. בשנת 2021, ברו היה מעורב במאמצים ללחוץ נגד מיסוי של ירושות גדולות. [11]
קישורים חיצוניים
- ג'ון ברו, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שיטת בחירות שבה כל המועמדים, ללא קשר למפלגותיהם, מתמודדים אחד מול השני בסיבוב אחד. אם אף מועמד לא זוכה ברוב מוחלט של הקולות, מתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים עם הכי הרבה קולות. שיטה זו נפוצה בעיקר בלואיזיאנה ובכמה מדינות נוספות.
- ^ כריס סיליזה, Fundraiser to Help Underwrite S.C. Primary, באתר וושינגטון פוסט, 23 בפברואר 2007 (באנגלית)
- ^ Breaux moves forward with campaign, באתר Wayback Machine, 30 בספטמבר 2007 (באנגלית)
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"