אריק קרון
אריק קרון (בדנית: Erik Crone; 29 במאי 1919 – 27 בפברואר 1945) היה חבר בתנועת ההתנגדות הדנית בזמן מלחמת העולם השנייה שהוצא להורג על ידי הכיבוש הנאצי.
ביוגרפיה
קרון נולד באורהוס ב-29 במאי 1919 לקפטן בצבא הדני, גוסטב קרון[1] ולאשתו דורותי ויקטוריה לבית לה-קור והוטבל בכנסיית סנט ג'ון באורהוס ב-18 ביולי באותה שנה.
קרון היה חבר פעיל בתנועת ההתנגדות הדנית לנאצים. חברותו של קרון בתנועת ההתנגדות הובאה לידיעת הגסטפו על ידי יורגן בורגה אקסל לורנזן, מנהיג קבוצת לורנזן הידועה לשמצה[2] וב-19 בדצמבר 1944 קרון נעצר.
ב-27 בפברואר 1945 הוצאו להורג קרון ותשעה חברי התנגדות נוספים בריבנגן.
לאחר מותו
ב-29 באוגוסט נערכה לקרון ו-105 קורבנות אחרים של הכיבוש הנאצי הלוויה ממלכתית בפארק הזיכרון שהוקם במיוחד באתר ההוצאה להורג בריבנגן. הבישוף האנס פוגלסנג-דמגארד הוביל את השיירה בהשתתפות משפחת המלוכה הדנית, הממשלה ונציגי תנועת ההתנגדות.[3]
שמותיהם של אריק קרון ו-24 אחרים שמתו במהלך ההתנגדות הונצחו על לוח זיכרון בשער אוניברסיטת קופנהגן.[4]
