אריה תגר

אריה (ליאו) תגר (1900 – 24 במרץ 1967) היה פעיל ציוני בלטביה ולאחר מכן בדרום אפריקה. ראש עיריית אשקלון בשנים 1956–1965.

אריה תגר

קובץ:אריה תגר.jpg
אריה תגר תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1900
פטירה	24 במרץ 1967 (בגיל 67 בערך)
השכלה	משפטים
ראש עיריית אשקלון ה־3 1956–1965 (כ־9 שנים) → יחזקאל זונאבנד רחביה אדיבי ←
חבר המועצה המקומית ראשון לציון 1925
תפקידים בולטים פעיל ציוני בגולה חבר ההנהלה העולמית של קרן היסוד חבר הוועד הפועל הציוני ציר בקונגרסים הציוניים

קורות חייו

נולד ברזקנה שבלטביה לאל-חנן ודבורה. למד בבית ספר תיכון בסנקט פטרבורג ובאוניברסיטת מוסקבה, ממנה קיבל תואר במשפטים. בשנים 1915 - 1921 היה חבר מרכז "צעירי ציון" בריגה. בשנים 1922–1924 ייסד וערך את העיתונים היידיים "אונזער וועג" ו"דער וועג" בריגה.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל והתיישב בראשון לציון, שם היה פעיל ציבור וכיהן כחבר המועצה המקומית. כעבור שנה היגר לדרום אפריקה, שם היה פעיל ציוני מרכזי. היה יושב ראש המפלגה הציונית-סוציאליסטית, חבר הפדרציה הציונית בדרום אפריקה (מ-1947 עד 1952 סגן יושב ראש הפדרציה), ויושב-ראש המגבית המאוחדת.

בשנת 1952 חזר לישראל. היה חבר ההנהלה העולמית של קרן היסוד, חבר הוועד הפועל הציוני וציר בקונגרסים הציוניים.

תפקידו כסגן יושב-ראש הסניף של הפדרציה הדרום אפריקאית בישראל וכחבר מועצת המנהלים של אגודת אפרידר, שבנתה את שכונת אפרידר באשקלון, הביא אותו לעיר, ובשנת 1956 מונה לראשות העירייה מטעם מפא"י, משום שלא היו מועמדים מקומיים לבחירות, אחרי מותו הפתאומי של ראש העיר הקודם. בבחירות של 1959, הוא נבחר כראש עיר בידי התושבים.

לזכות תגר נזקף איחוד חמש שכונות העיר הראשונות, פיתוחן והרחבתן לעיר.

בית הספר "אורט הנרי רונסון" באשקלון נקרא בעבר על שמו ("תגר"). באפריל 2008 החליטה עיריית אשקלון לקרוא לשדרה בעיר על שמו.

משפחתו

בשנת 1930 נשא תגר את עליזה-גרונה, בתו של צבי הירשפלד, מייסד משק רוחמה. אמה של עליזה תגר, ברכה, הייתה בתו של חיים יעקב קרישבסקי.

בתם של אריה ועליזה תגר, דבורה, נישאה לאורי שינוק.

ספריו

• ספר לטביה
• חמישים שנות ציונות בדרום אפריקה

קישורים חיצוניים

• בטי לוי, שדרה על שמו של אריה תגר(הקישור אינו פעיל), Ashkelon-News.co.il
• מי אתה, מר תגר?, מעריב, 6 באוגוסט 1964, המשך