אנרי ראבו

תבנית {{מוזיקאי}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

אנרי ראבו (בצרפתית: Henri Rabaud;‏ 10 בנובמבר 1873, פריז – 11 בספטמבר 1949, פריז) היה מלחין ומנצח צרפתי.

ראבו היה בנם של צ'לן וזמרת. הוא למד בקונסרבטואר של פריז, שם החליף את גבריאל פורה כמנהל בשנת 1920.

ראבו היה מלחין שמרני, ונודע באמירה "מודרניזם הוא האויב". הוא היה פעיל גם בניצוח וניהל את תזמורת האופרה של פריז במשך עשר שנים. כן היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של בוסטון למשך שנתיים.

יצירותיו

האופרה הקומית של ראבו, "Mâruf, savetier du Caire" ("מערוף, הרצען מקהיר"), היא שילוב של הוגנרי עם האקזוטי. הוא כתב עוד אופרות, ביניהן "L’Appel de la Mer", המבוססת על "הרוכבים אל הים" של סינג, וכן מוזיקה למחזות ולסרטים, כמו "שחקני השחמט". יצירותיו אלה נשכחו כליל.

יצירותיו התזמורתיות של ראבו כוללות "דיברטיסמנט על ישירים רוסיים ו"אגלוג", פואמה של ורגיליוס לתזמורת, וגם הנוקטורן מתוך הפואמה הסימפונית "תהלוכה" (שזוכה מדי פעם לתחיה ולהקלטה).

המוזיקה הקאמרית שלו כוללת את "סולו דה קונקור" לקלרינט ופסנתר - יצירת תחרות וירטואוזית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנרי ראבו בוויקישיתוף   

הקודם: קארל מוק

מנהלים מוזיקליים, התזמורת הסימפונית של בוסטון 1918 - 1919

הבא: פייר מונטה