אלפונסו מרטינס דה טולדו
אלפונסו מרטינס דה טולדו (בספרדית: Alfonso Martínez de Toledo; מכונה גם Arcipreste de Talavera, כלומר הכומר של טלברה 1398 – 1470) היה סופר ספרדי.
| לידה |
 טולדו, כתר קסטיליה |
|---|---|
ביוגרפיה
אלפונסו מרטינס נולד בטולדו שבספרד. הוא התחנך בבית ספר נוצרי, ובשנים 1415–1436 שימש ככומר בקתדרלה שבטולדו. בשנת 1436 התמנה לכהונה כנסייתית גבוהה בטאלורה.
יצירתו העיקרית היא "העורב, או דחיית האהבה החולנית", אשר את חיבורה סיים בשנת 1438, אך יצאה לאור רק בשנת 1498. החיבור מצטיין בראייה ריאליסטית ובסגנון עממי, ומסגרתו הכללית היא המסגרת האסקטית[1] המסורתית. שניים מבין ארבעת חלקיה הם מעין פרשנות סאטירית על החיים.
אלפונסו מרטינז כתב גם את "מצפה הכרוניקות", ועוד שני ספרי הגיוגרפיה על הקדושים אילדפונס ואיסידורוס.[2]
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא אלפונסו מרטינס דה טולדו בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.