אליוט וולפסון
אליוט ר. וולפסון (באנגלית: Elliot R. Wolfson; נולד ב-23 בנובמבר 1956) הוא חוקר קבלה אמריקאי, ראש הקתדרה למדעי היהדות של מרשה וג'יי גלזר באוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה.[1] כיהן בעבר כפרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת ניו יורק.
וולפסון סיים תואר ראשון ושני בפילוסופיה בקווינס קולג', ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת העיר ניו יורק. תארים בלימודי המזרח הקרוב ויהדות מאוניברסיטת ברנדייס, בהנחייתו של אלכסנדר אלטמן.
תחום המחקר העיקרי שלו הוא ההיסטוריה של המיסטיקה היהודית, במיקוד בהיבטים מפילוסופיה, ביקורת ספרות, תאוריה פמיניסטית, הרמנויטיקה פוסט-מודרנית, מסורות מיסטיות מזרחיות ופנומנולוגיה של הדת.
הוא גם נחשב לחוקר המוביל של ר' מנחם מנדל שניאורסון, מנהיג לשעבר של חסידות חב"ד.[2]
הוא גם פרסם שלושה כרכי שירה והיה לו תצוגה בגלריה של ציוריו. וולפסון שימש כעורך כתב העת המדעי "The Journal of Jewish Thought and Philosophy" מאז הקמתו ב-1992. כמו כן כיהן במועצות מערכת שונות של סדרות ספרים וכתבי עת.
בנו של וולפסון, אליהו וולפסון, היה בעבר עורך בכיר בניוזוויק.[3] והוא עורך בכיר בטיים מגזין.[4]
כבוד ופרסים
פרסומיו של וולפסון זכו בפרסים יוקרתיים כמו פרס האקדמיה האמריקאית לדת למצוינות בחקר הדת בקטגוריית מחקרים היסטוריים בשנת 1995, פרס האקדמיה האמריקאית לדת למצוינות במחקרים קונסטרוקטיביים ורפלקטיביים בשנת 2012.
וולפסון זכה בשני הפרס הלאומי לספרים יהודיים בקטגוריית המלגות.[5]
ביבליוגרפיה
- ספר הרימון: ספר הרימון של משה דה ליאון. ההדיר לפי ארבעה כתבי-יד אליוט וולפזון. 1986.