איילט מוסול
איילט מוסול (בטורקית עות'מאנית: ایالت موصل)[1] היה איילט של האימפריה העות'מאנית. שטחו המדווח במאה ה-19 היה 7,832 מילים רבועים (20,280 קילומטרים רבועים).[2] האיילט היה מאוכלס ברובו בכורדים.[3][4]
![]() | |
![]() | |
ממשל | |
---|---|
משטר | מונרכיה |
עיר בירה | מוסול |
גאוגרפיה | |
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
הקמה | הקמת האיילט |
הקמה | 1535 |
פירוק | חוק הווילאייטים |
פירוק | 1846 |
ישות קודמת |
![]() |
ישות יורשת |
![]() ![]() |
היסטוריה
הסולטאן סלים הראשון ניצח את צבאו של שאה אסמאעיל בקרב צ'לדיראן, אך רק בשנת 1517 השיגו הצבאות העות'מאניים את השליטה במוסול, שנותרה עיר חיל המצב בגבול עד לכיבוש בגדאד בשנת 1534.[5] האיילט הוקם בשנת 1535.[6] מוסול הפכה אז לאחת משלוש היחידות הטריטוריאליות הניהוליות העות'מאניות של עיראק.[7] בשנת 1840, סנג'ק ג'יזרה, אשר לפני כן היה חלק מאמירות בוהטאן באיילט דיארבקיר, הוכפף לאיילט מוסול, לאחר שהוביל מרד כושל של הכורדים נגד האימפריה העות'מאנית, בראשות בדיר חאן בג.[8]
חטיבות מנהליות
הסנג'קים של אייטל מוסול במאה ה-17:[9]
- סנג'ק באג'ואנלי
- סנג'ק תיכרית
- סנג'ק מאסקי מוסול (נינוה)
- סנג'ק הארו
התווסף בשנות ה-40 של המאה ה-19:
הערות שוליים