איאת אל-אח'רס
איאת אל-אח'רס (בערבית: آيات الأخرس; 20 בפברואר 1985 – 29 במרץ 2002) הייתה מחבלת מתאבדת פלסטינית, המחבלת הצעירה ביותר שביצעה פיגוע התאבדות בישראל.
אל-אח'רס ביצעה את הפיגוע בסופרמרקט בקריית היובל עם מטען נפץ שנשאה על גופה ב-29 במרץ 2002, כשהייתה בת 17, במהלך האינתיפאדה השנייה וביום שבו פתחה ישראל במבצע חומת מגן. בפיגוע נהרגו שני ישראלים ונפצעו 28.[1]
הפיגוע עורר תשומת לב בינלאומית בשל גילה הצעיר של המתאבדת ומינה, וכיוון שבפיגוע נהרגה גם נערה בגיל דומה. נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש אמר כי כאשר נערה פלסטינית בת 18 בוחרת להתאבד ובמסגרת זו הורגת נערה ישראלית בת 17, העתיד עצמו מת; הן העתיד של העם הפלסטיני והן העתיד של העם הישראלי
.[2]
רקע משפחתי וילדותה
אח'רס גדלה במחנה פליטים בדהיישה ליד בית לחם, בת לפליטים פלסטינים, חאדרה קטוס ומוחמד אל-אח'רס, שגדלו במחנה אוהלים ברצועת עזה. משפחותיהם של הוריה של אל-אח'רס נמלטו מכפרם במלחמת העצמאות. לאחר ניצחונה של ישראל במלחמת ששת הימים וכיבוש עזה, עברו הוריה למחנה הפליטים דהיישה.[3]
אביה, מוחמד אל-אח'רס, הועסק על ידי חברה ישראלית בתחום הבנייה בביתר עילית. הוא בנה לעצמו בית בן שלוש קומות, שבו גדלה אל-אח'רס לצד ארבעת אחיה ושש אחיותיה. היא הייתה תלמידת תיכון מצטיינת, ורצתה לעסוק בעיתונות.[3]
הקצנה ורקע לפיגוע
במהלך האינתיפאדה הראשונה שהחלה ב-1987, נעצר אחיה הבכור, סמיר, על ידי צה"ל בשל יידוי אבנים על חיילים.[3] במהלך האינתיפאדה השנייה, ב-8 במרץ 2002 בפעולה של צה"ל במחנה הפליטים דהיישה, נפגע אחד השכנים של אל-אח'רס, עיסא פארג', באופן קשה. בני משפחתה של אל-אח'רס ניסו להביאו לטיפול בבית החולים, אך הוא מת זמן קצר לאחר מכן.[3][4]
האירוע השפיע על אל-אח'רס בצורה קשה, והיא גויסה מעט לאחר מכן לגדודי חללי אל-אקצא.[3] על פי מקורות אחרים היא גויסה על ידי ארוסה, שהיה פעיל התנזים של הפת"ח, קיימה יחסי מין עמו והרתה לו לפני הנישואים ולכן היה צורך לטהר את שם המשפחה על ידי אירוע של פגיעה ביהודים חפים מפשע.[5]
הפיגוע
ערך מורחב – הפיגוע בסופרמרקט בקריית היובל
ב-29 במרץ 2002 הוסעה אל-אח'רס סמוך לסופרמרקט בקריית היובל בטנדר אדום בעזרתם של אבראהים סרחאנה, שעבד בעבר במקום, ומוסא סראחנה.[6] אבראהים סרחאנה טען בהמשך שבמהלך הנסיעה הציע לאל-אח'רס להשליך את מטען החבלה ולשוב הביתה, אך היא סירבה, בטענה שאינה מפחדת והיא רוצה להרוג אנשים.[7]
אל-אח'רס נשאה את המטען בתיק נשים שחור.[8] שתי נשים ערביות שמכרו ירקות בסמוך למקום הוזהרו מפני הפיגוע. המאבטח של הסופרמרקט, חיים סמדר, חסם את אל-אח'רס בגופו, ובכך מנע ממנה להיכנס לבצע את הפיגוע במקום, כפי שתכננה. המחבלת הפעילה את מטען החבלה, ובפיצוץ נהרגו, נוסף על המחבלת, המאבטח, סמדר, והנערה רחל לוי בת ה-17.[9]
לאחר הפיגוע
על הפיגוע נטלו אחריות גדודי חללי אל-אקצא. בעקבות הפיגוע אמר נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש: כאשר נערה פלסטינית בת 18 בוחרת להתאבד ובמסגרת זו הורגת נערה ישראלית בת 17, העתיד עצמו מת; הן העתיד של העם הפלסטיני והן העתיד של העם הישראלי
. האיחוד האירופי גינה את מתקפת הטרור. שגריר סעודיה לממלכה המאוחדת ד״ר ע'אזי עבדאל אל רחמן אלקסיבי כתב שיר לזכרה של אל-אחר'ס, וספג על כך ביקורת מצד ממשלות בריטניה וארצות הברית. לאחר מותה זכתה להוקרה מהפת"ח כשביום השנה לפיגוע הופיעה מודעה לזכרה בעמוד הפייסבוק הרשמי של התנועה.[1]
ב-2004 נעצרה בת משפחה שלה שתכננה אף היא לבצע פיגוע.[10]
סיפורה של המחבלת הצעירה אל-אח'רס שבפיגוע רצחה נערה בת גילה עורר עניין בינלאומי. ב-2004 פרסמה הסופרת האיטלקייה גבריאלה אמברוזיו את ספרה "Prima di Lasciarsi", המבוסס על האירוע ומגולל את השעות האחרונות בחייהן של נערה פלסטינית בשם דימה (בת דמותה של איאת אל-אח'רס) ונערה ישראלית בשם מרים (בת דמותה של רחלי לוי). הספר פורסם בעברית ב-2008 בשם "לפני פרידה" בתרגומו של אלון אלטרס.[11][12] ב-2007 יצא לאקרנים סרט תיעודי "למות בירושלים" של הבמאית הילה מדליה, שבו עמדה על הדמיון והשוני בין הנערות, והפגישה בין האימהות של שתי הנערות.[13]
לאחר הפיגוע החזיקה ישראל בגופתה, ורק במאי 2013, בעקבות מאבק ממושך של המוקד להגנת הפרט, הנחה שר הביטחון להעביר לידי הרשות הפלסטינית גופות מחבלים שמצויות בידי ישראל.[14] בין הגופות שהוחזרו הועברה ב-2 בפברואר 2014 גופתה של אל-אח'רס לידי הפלסטינים לצד גופת מחבל נוסף. בתקשורת הפלסטינית הוצגו שתי הגופות ככלה וחתן.[15] מושלת מחוז רמאללה לילא ע'נאם כינתה אותה "גיבורה אמיצה".[16]
הערות שוליים
- ^ 1 2 פת"ח מכנה מחבלת מתאבדת "כלת פלסטין" - פרסומי PMW, באתר www.palwatch.org.il
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ 1 2 3 4 5 Newsweek Staff On 4/14/02 at 8:00 PM, How Two Lives Met In Death, Newsweek, 2002-04-14 (ב־English)
- ^ פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים בגדה המערבית, מפרוץ האינתיפאדה השנייה ועד למבצע "עופרת יצוקה" (לא כולל), באתר בצלם
- ^ פעולות התאבדות באמצעות נשים, באתר המרכז למורשת המודיעין, מרץ 2004
- ^ 1 2 מעורבות נשים פלסטיניות בטרור, באתר שירות הביטחון הכללי
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ תרבות השהידים הפלסטינית, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית
- ^ אפרת וייס, שני הרוגים ו-27 פצועים בפיגוע בקריית יובל, באתר ynet, 30 במרץ 2002
- ^ בת-משפחה של המחבלת מירושלים תכננה פיגוע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 באפריל 2004
- ^ גבריאלה אמברוסיו, תרגום: אלון אלטרס, לפני פרידה, פרדס, תשס"ט 2008
- ^ להמציא מלים לפחד, גבריאלה אמברוסיו, לפני הפרידה, באתר הארץ, 14 בינואר 2009
- ^ נירית אנדרמן, הסרט התיעודי "למות בירושלים" של הילה מדליה מועמד לשלושה פרסי אמי, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
- ^ לאחר מאבק של שנים: ישראל החזירה את רוב גופות הפלסטינים בהן החזיקה - המוקד להגנת הפרט, באתר www.hamoked.org.il
- ^ בית לחם: דברי שבח למחבלים מתאבדים בלוויותיהם, באתר ממרי
- ^ מושלת מחוז רמאללה קוראת למחבלת שביצעה פיגוע התאבדות בגיל 17 "גיבורה אמיצה" - פרסומי PMW, באתר palwatch.org.il