אוגר סיני
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים. | |
אוגר סיני (שם מדעי: Cricetulus griseus) הוא מין במשפחת האוגריים, שמקורו במדבריות הצפוניים של סין ומונגוליה.
 אוגר סיני
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | אוגריים |
| תת־משפחה: | אוגרים |
| סוג: | אוגר |
| מין: | אוגר סיני |
| שם מדעי | |
 Cricetulus griseus
| |
תיאור
אורכו של אוגר סיני בוגר נע בין 82 עד 127 מ״מ, כולל הזנב שאורכו 20–33 מ"מ). משקלו בלידה כ-1.7 גרם, ובבגרותו בין 35—40 גרם. האוגר הסיני חי בממוצע 2–3 שנים.
בהשוואה לאוגרים אחרים, גופו של האוגר הסיני ארוך ודק וזנבו ארוך. אשכיהם של הזכרים גדולים יחסית, ולכן בדרך כלל מגדלים כחיות מחמד רק את הנקבות, והזכרים משמשים בעיקר לרבייה ומחקר.
צבעם של אוגרי הבר הוא חום עם גוונים שחורים ואפורים, עם פס שחור במורד עמוד השדרה ובטן לבנה. גוונים אלו, בשילוב עם המבנה הגמיש שלהם והזנב ארוך, גורמים להם להיראות כ"עכבריים" בעיני חלק מהצופים, ואכן, הם חברים בקבוצה שנקראת אוגרי עכברוש. זן נוסף הוא האוגר הלבן המנוקד הסיני, אשר לעיתים קרובות הוא אפרפר-לבן כולו, עם פס כהה בודד על הגב.
מזגם יכול להיות די סוער, אך הטיפול בהם קל מאוד; אחת מהתכונות החביבות עליהם היא היצמדות לאצבע עם ארבע רגליהם כמו עכברון הקציר על גבעול תירס. האוגרים הסיניים עשויים להיות די עצבניים בצעירותם, וכשמתבגרים ונעשים יותר ממושמעים, הם יכולים להיות עדינים יותר עם אופי חברותי.
בעבר, האוגרים הסיניים היו חיות מעבדה נפוצה, עד שהוחלפו על ידי העכבר והחולדה הנפוצים אשר קלים יותר לשימור.
מוטציות צבע
באוגרים סיניים יש שלוש מוטציות צבע ידועות: סוג רגיל (פראי), מכותם דומיננטי, ולבנים שחורי עין. המוטציות "רגיל" ו"דומיננטי" זמינות באופן רחב בסחר חיות מחמד בבריטניה, בעוד שמוטציית "לבן שחור עיניים" היא נדירה מאוד ונמצאת רק אצל מגדלים חובבים בבריטניה.[דרוש מקור]
