אברהם ארואטי נולד ביפו למשפחה בת יהדות בולגריה אשר עלתה לישראל במסגרת העלייה ההמונית. המשפחה התגוררה כמה עשרות מטרים מ"מגרש הפחים" שהיה מגרשה הביתי של מכבי יפו. בגיל שבע הצטרף לקבוצת הילדים של מכבי יפו תחת המאמןצ'וצ'קו לוי. ארואטי שיחק לרוב כקשר. במהלך עונת 1970/1971 שיחקה מכבי יפו בליגת המשנה ומשה וארון מאמן הקבוצה העלה אותו לקבוצה הבוגרת, היישר מקבוצת נערים א' בשל משחקו הטכני המשובח, עוד בטרם מלאו לו 16 שנים. ארואטי יועד למשבצת בה שיחק שמעון צלקה אשר עזב בראשית 1970 למכבי רמת עמידר. משחקו הראשון של ארואטי בבוגרים נערך ב-22 בנובמבר1970 ובמהלכו הפסידה מכבי יפו להפועל טבריה 0–1.[1]
בסיומה של העונה עלתה מכבי יפו לליגה הבכירה, וארואטי הפך לשחקן הרכב קבוע. משחק הליגה הראשון שלו בשורות מכבי יפו בליגה הראשונה, היה ב-4 בדצמבר1971, ראשית של עונת 1971/1972 בליגה הלאומית. מכבי יפו ניצחה את בית"ר ירושלים בשיעור 1–0 ב"מגרש הפחים" ביפו. יפו אשר אומנה על ידי יאנה יאנבסקי, הפגינה לאורך העונה יכולת טובה וסיימה במקום החמישי בטבלה. בעונה זו השתתף במשחק גמר גביע המדינה בכדורגל לנוער בו הפסידה מכבי יפו לבני יהודה תל אביב בתוצאה 1–2.[2] ארואטי התחבב על אוהדי הקבוצה אשר ראו בו את ממשיכו של בובי קלמי. עם זאת, הוא נקלע לעימותים עם מאמניו ועם הנהלת הקבוצה בשל משמעת ספורטיבית לקויה ואורח חיים לא ספורטיבי.[3] היו שכינו אותו ג'ורג' בסט הישראלי. עונת 1976/1977 בליגה הלאומית נחשבת לעונתו הטובה ביותר ובמסגרתה, הקבוצה אשר אומנה על ידי צ'וצ'קו לוי הייתה סגניתה של האלופה מכבי תל אביב, והשתתפה במשחקי האינטרטוטו.
בדצמבר 1980 נפצע בברכו, נותח במניסקוס ונעדר לתקופה ארוכה מהמגרשים.[4] בהמשך, נדרש לניתוח נוסף, לא עלה בידו לשוב לכושר משחקו טרום הפציעה, ולרוב היה שחקן ספסל. משחקו האחרון בשורות מכבי יפו נערך ב-19 בספטמבר 1981, במחזור השני של עונת 1981/1982 בליגה הלאומית. יפו הפסידה למכבי תל אביב 0–2 וארואטי שיחק מחצית אחת. בהמשך, עזב את הקבוצה. בסך הכל שיחק ארואטי בשורות מכבי יפו ב-226 משחקי ליגה, בהם כבש 21 שערים. בנוסף בישל 21 שערים נוספים. מאוחר יותר שיחק בקבוצות הפועל יהוד ואיחוד צעירי יפו.[5][6] בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 אימן ארואטי בקבוצות מליגות נמוכות,[7] ובהמשך פרש מעולם הכדורגל ופנה לעסקים פרטיים.[8]
