אהרן משה לייפר (ז'לין)
 | |
| פטירה | ו' בתשרי תרפ"ו |
|---|---|
רבי אהרן משה לייפר (תרי"ג, 1853 - ו' בחשוון תרפ"ו, 1925) היה אדמו"ר משושלת נדבורנה בז'לין ובלנצוט.
ביוגרפיה
נולד לרבי מרדכי ולחיה לייפר, נשא לאשה את פעריל רוזא בתו של רבי אליהו רייך מריישא. בשנת תרנ"ה התיישב בז'לין והחל לכהן כאדמו"ר, עקב פרישותו קמה לו התנגדות בקהילה[1] ובשנת תרע"ב עבר ללנצוט, שם ישב עד לפטירתו.
נהג בפרישות קיצונית, תמך ביישוב החסידי בגליל, כמנהג נדבורנה היה מנגן בכינור במוצאי שבתות ובחנוכה, נחשב כרבי "עממי" ואהוד על פשוטי העם, על פי בקשתו נקבר בכניסה לבית הקברות החדש בלנצוט[2] בין פשוטי העם, על קברו לא הוקם אוהל.
משפחתו
- רבי אברהם מנחם מענדל, כונה "הרבי בחור", נפטר בצעירותו[1]
- גיטל אשת אחיינו רבי יעקב יששכר בער מסלטפינא, בן אחיו רבי מאיר מקרעטשניף.
- לאה רבקה אשת רבי יעקב לייפר מדברצן, בן אחיו רבי יוסף מנירדהאז
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, כרך א, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשמ"ו, עמ' קצו - קצז
קישורים חיצוניים
- מיכאל וולצר ונתן קודיש, ספר יזכור לקהילת לאנצוט, בספריית העיר ניו יורק, עמ' 65-66
- שני מכתבים מהאדמו"ר רבי אהרן משה לייפער מנדבורנה - זאלין, תרע"ג-תרע"ד - הוראות לחלוקת כספים לאנשי מירון וצפת
הערות שוליים
- ^ 1 2 קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - יד, יד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ לא בית־הקברות המוכר היכן שקבורים צדיקי רופשיץ, אלא בית הקברות החדש.