יחסי יוון–סוריה
| יחסי יוון–סוריה | |
|---|---|
|
|
| |
| יוון | סוריה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 131,957 | 187,437 |
| אוכלוסייה | |
| 9,983,484 | 25,226,647 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 238,206 | 8,980 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 23,860 | 356 |
| משטר | |
| דמוקרטיה | רפובליקה |
יחסי יוון–סוריה הם יחסי החוץ בין יוון לסוריה. שתי המדינות הן חברות באיחוד מדינות הים התיכון.
היסטוריה
העת העתיקה
הקשר הראשון בין שתי מדינות הים התיכון החל בקדמוס שהציג את האלף-בית הפיניקי ליוון העתיקה. בנוסף, אוגרית בסוריה הייתה בקשר גם עם מסיניאה והתרבות המינואית,[1] עד שנהרסה על ידי גויי הים.
עידן הלניסטי
מלך יוון המקדוני, אלכסנדר הגדול כבש את סוריה ואת האזור בשנים 333–332 לפנה"ס. לאחר מכן, סלאוקוס הראשון הקים את הממלכה הסלאוקית ששלטה בסוריה עד 64 לפנה"ס. בסוריה היו לסלאוקידים הישגים רבים כמו בניית ערים כאנטיוכיה, לאודיציאה ואפמיאה, בנוסף להנחת היסודות למצודת חלב.
מאוחר יותר, האימפריה הביזנטית שמרה על ההשפעה היוונית עד אמצע המאה השביעית, בה פיתחו את הנוריאס של חמה. בתקופת השלטון הביזנטי, הכנסייה האורתודוקסית המזרחית הייתה הדת המקובלת בין העמים, שעדיין מונה 503,000 חברים בסוריה.[2]
טרום מלחמת העולם הראשונה
גם יוון וגם סוריה נכבשו על ידי האימפריה העות'מאנית למשך יותר מארבע מאות שנים.
תקופה מודרנית
במהלך מלחמת העולם השנייה, יוונים רבים ברחו מארצם לאחר הפלישה הנאצית, בעיקר מהאי כיוס כדי לחפש מקלט במחנה אל-ניירב, ליד חלב.[3] במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, אלפי סורים נסעו ליוון ולאירופה כדי להימלט מהמלחמה בארצם.
ב-8 במאי 2020 הודיע שר החוץ היווני ניקוס דנדיאס על שיקום היחסים בין יוון לסוריה, לאחר שהופסקו בשל המלחמה, ומינה את השגריר לשעבר בסוריה וברוסיה, טסיה אתנאסיו, כשליח מיוחד של משרד החוץ של יוון לסוריה.[4]
ביולי 2020 יזמה סוריה הקמת העתק הממומן על ידי רוסיה של איה סופיה בעיירה א-סוקיילביה (אנ') הנוצרית ברובה.[5]