הולופטיכיוס
הולופטיכיוס (שם מדעי: Holoptychius) הוא סוג של דג קדום בן למחלקת בעלי סנפירים בשרניים. דג זה היה קרוב ללטימריה המודרנית והיה אחד מאבות החולייתנים היבשתיים המודרניים. הוא חי בעידן הפלאוזואיקון, לפני 318–383 מיליון שנה, בין סוף הדבון לקרבון המיסיסיפי. מאובניו הראשונים נחקרו בידי הגאולוג לואי אגאסי בשנת 1839.
 הולופטיכיוס
| |
|---|---|
 מאובן Holoptychius quebecensis
| |
| תקופה | |
| סוף הדבון-קרבון מיסיסיפי 383–318 מיליון שנה לפני זמננו | |
| מיון מדעי | |
| מחלקה: | בעלי סנפירים בשרניים |
| סוג: | הולופטיכיוס |
| מינים | |
| |
מאפיינים
מאובני הדג נמצאו במגוון אזורים: בריטניה בה נמצא לראשונה, בלגיה, קולומביה, נורווגיה, רוסיה ומדינת פילדלפיה שבארצות הברית.
ההולופטיכיוס היה דג באורך 50 ס"מ עד 1.5 מטר בפרטים הגדולים שהיה ניזון מדגי גרם אחרים. הוא היה בעל פה רחב ובתוכו שיניים רבות קטנות יחסית ועוד שינים דמויי ניבים הקרובות לחיך. היו לו סנפירים מעוגלים, זוג סנפירים מעל הזנב ושלושה זוגות של סנפירי גפיים בשרניים. הזנב הכיל אונה אחת רחבה. דג זה היה איטי יחסית והוא השתמש בפרצי מהירות כדי לעוט על טרפו ממארב.
