שרה תאודורה, קיסרית בולגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־11:04, 27 בפברואר 2023 מאת imported>בן עדריאל (הוספת קטגוריה:מתנצרות באמצעות HotCat)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרה תאודורה
Сара Теодора
לידה טרנובו, האימפריה הבולגרית השנייה
פטירה טרנובו
מדינה בולגריה
בן זוג איוון אלכסנדר, קיסר בולגריה
קיסרית רעיה של בולגריה
13461371
(כ־25 שנים)
→ תאודורה מוולאכיה
קירה מריה ←

שרה תאודורהבולגרית: Сара Теодора) הייתה אשתו השנייה של איוון אלכסנדר, קיסר בולגריה וקיסרית רעיה של בולגריה.

קורות חייה

שרה תאודורה נולדה בטרנובו, בירת האימפריה הבולגרית השנייה בשם שרה, בת למשפחת סוחרים יהודים אמידה אשר התגוררה ברובע היהודי שבעיר. ידוע ששם אימה של שרה היה תמרה ובהמשך ניתן השם גם לבתה.[1] ב-1346 נישאה שרה לאיוון אלכסנדר, תחת תאודורה נסיכת ולאכיה, אשר גורשה על ידי הקיסר הבולגרי. שרה אימצה את הנצרות האותודוקסית, אך בני הקהילה היהודית סמכו על חסותה, צברו מעמד חברתי רם יותר בתקופת כהונתה, והעניין הוביל לעימותים מול האוכלוסייה הנוצרית.[2]

שרה תאודורה מילאה תפקיד משמעותי בחלוקת האימפריה הבולגרית. מאמצי השכנוע שלה הובילו את איוון אלכסנדר לחלק את ממלכתו בין בניו עוד בימי חייו. בנה של שרה תאודורה, איוון שישמן, קיסר בולגריה שלט במרכז הממלכה ובבירה טרנובו, ובנה של קודמתה תאודורה מוולאכיה, איוון סרצימיר, שלט על נסיכות וידין שבירתה וידין. החלוקה החלישה את האימפריה הבולגרית אשר כבר הייתה בדעיכה, ובהמשך היא נפלה לידי האימפריה העות'מאנית.[3]

לשרה תאודורה ואיוון אלכסנדר נולדו חמישה ילדים. איוון שישמן, איוון אסן החמישי שככל הנראה הוצא להורג על ידי העות'מאנים ב-1388, הנסיכה תמרה אשתו של מוראט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית, הנסיכה מריה (1348–1390) אשתו של אנדרוניקוס הרביעי, קיסר האימפריה הביזנטית, והנסיכות דסיסלאבה וואסיליסה. שרה תאודורה נפטרה ככל הנראה בשלהי שנות ה-80 של המאה ה-14 ונקברה לצד בעלה איוון אלכסנדר בכנסיית סנט פטקה בטרנובו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלמה אברהם רוזאניס, דברי ימי ישראל בתוגרמה, חלק ראשון: ימי הגרושים והנדודים והתיישבות הפליטים בתוגרמה 1300–1520, הוצאת דביר, תל אביב, 1930, עמוד 6.
  2. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך א' – מימי קדם ועד ראשית ממלכת בולגריה השלישית ב-1878, הוצאת דבר, תל אביב, 1971, עמוד 78.
  3. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, עמוד 83.