ארתור ניקיש
ארתור ניקיש (בגרמנית: Arthur Nikisch, בהונגרית: Nikisch Artúr; 12 באוקטובר 1855 – 23 בינואר 1922) היה מנצח הונגרי-גרמני שפעל בעיקר בגרמניה. הוא נחשב לפרשן משכמו ומעלה של מוזיקה מאת ברוקנר וצ'ייקובסקי.
| לידה | מושונסנטמיקלוש, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית |
|---|---|
| פטירה | לייפציג, הרייך הגרמני (רפובליקת ויימאר) |
ביוגרפיה
ניקיש נולד במושונסנטמיקלוש, הונגריה, קרוב לגבול עם אוסטריה וסלובקיה. אביו, אאוגוסט ניקיש, היה גרמני ממורביה ואמו לואיזה לבית פון רוגוץ, הייתה הונגריה ילידת ברטיסלבה[1]. . ניקיש למד בקונסרבטוריון של וינה, שם זכה בפרסים על הלחנה ועל ביצוע בכינור ובפסנתר. ואולם, תהילתו העיקרית תבוא לו מן הניצוח. בשנת 1877 עבר אל לייפציג והיה למנצח ראשי של האופרה של לייפציג בשנת 1879. הוא ניצח על ביצוע הבכורה של הסימפוניה השביעית של ברוקנר בשנת 1884.
בהמשך התמנה למנצח התזמורת הסימפונית של בוסטון ואחר, בשנת 1895, החליף את קרל ריינקה כמנצח תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג. אותה שנה נעשה למנצח ראשי של הפילהרמונית של ברלין, והחזיק בשתי המשרות במקביל עד מותו.
הוא היה חלוץ בכמה מובנים. בשנת 1912 לקח את התזמורת הסימפונית של לונדון לארצות הברית, סיור ראשון לתזמורת אירופאית. בשנת 1913, הקליט הקלטה מסחרית ראשונה של סימפוניה מלאה, הסימפוניה החמישית של בטהובן, עם הפילהרמונית של ברלין.
ניקיש מת בלייפציג בשנת 1922 ושם נקבר. מיד לאחר מותו, שונה שם הכיכר שבה התגורר ל"ניקישפלאץ", ובשנת 1971 קבעה עיריית לייפציג פרס ניקיש למנצחים צעירים.
מורשתו היא של אחד מאבות הניצוח המודרני, עם ניתוח מעמיק של הפרטיטורה, פעמה פשוטה וכאריזמה, שאיפשרה לו להבליט את מצלול התזמורת במלואו ולהגיע עד למעמקי המוזיקה. סגנון הניצוח של ניקיש זכה להערכתם העמוקה של לאופולד סטוקובסקי, ארטורו טוסקניני, סר אדריאן בולט ופריץ ריינר, בין השאר. ריינר אמר, "[ניקיש] הוא זה שאמר לי, שאל לי לעולם לנפנף בזרועותי בשעת ניצוח, ושעלי להשתמש בעיני כדי לתת כניסות." (1) (בוויקיפדיה האנגלית)
קישורים חיצוניים
- ארתור ניקיש, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- קברו בבית הקברות זידפרידהוף בלייפציג(הקישור אינו פעיל)
- ארתור ניקיש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
| הקודם: וילהלם גריקה |
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של בוסטון 1889 - 1893 |
הבא: אמיל פאור |
| הקודם: קרל ריינקה |
מנצח ראשי, תזמורת גוונדהאוס, לייפציג | הבא: וילהלם פורטוונגלר |
| הקודם: הנס פון בילו |
מנהל מוזיקלי, הפילהרמונית של ברלין 1895 - 1922 |
הבא: וילהלם פורטוונגלר |
| הקודם: אדוארד אלגר |
מנצח ראשי, התזמורת הסימפונית של לונדון 1912 - 1914 |
הבא: תומאס ביצ'ם |