מאיגרא רמא לבירא עמיקתא

מֵאִיגָּרָא רָמָא לְבֵירָא עַמִּיקְתָא הוא ביטוי ארמי שהשתרש בשפה העברית, ומשמעותו המילולית היא "מגג גבוה לבור עמוק".

מאיגרא רמא לבירא עמיקתא
מאת רבי יהודה הנשיא
<poem> מספרים: רבי הוה נקיט [היה מחזיק] ספר קינות, איכה, בידו וקא קרי בגויה [והיה קורא בו], כי מטא להאי פסוקא [כאשר הגיע לפסוק זה] "השליך משמים ארץ תפארת ישראל" (איכה ב, א) נפל מן ידיה [נפל הספר מידו מרוב צער], אמר: מאיגרא רם לבירא עמיקתא [מגג גבוה לבור עמוק]. </poem>
תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ה', עמוד ב', בתוספת פירושו של הרב עדין שטיינזלץ

הביטוי משמש בהשאלה לתיאור השינוי החד במעמדו של אדם או דבר שירדו ממעמד גבוה ומכובד לשפל המדרגה.

מקורו של הביטוי בתלמוד, המספר על רבי יהודה הנשיא שהחזיק בידו את מגילת איכה, שבה קרא. כאשר הגיע לכתוב "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" נפל הספר מידיו והוא קרא: "מאיגרא רם לבירא עמיקתא". על אף שבדפוסי התלמוד מופיע התואר "רם", (ללא א' מיידעת), הנוסח שהשתרש הוא הצורה המיודעת: מאיגרא רמא. נוסח זה מתועד בכתבי יד אחדים של התלמוד.

רש"י מפרש את ההקשר של הביטוי: "כמה גדולה נפילה זו, אין לך גבוה ובור עמוק כמשמים לארץ". משמע, אם הנפילה מגג לבור עמוק היא חדה, הנפילה משמים לארץ, על אחת כמה וכמה.

שימושים בעברית

הביטוי מקובל, הן בעברית הספרותית והן בזו המדוברת, ונוהגים להיעזר בו במיוחד בתיאור מצבו של אדם, גוף, או דבר כלשהו, ששימש במעמד מכובד והגיע באחת למעמד נחות.

• נפתלי הירץ נימנוביץ (הנ"ץ), הפיליטוניסט של עיתון "הצפירה" תהה: " מה זה היה לתנחום? [...] מי מלל אז, כי יבואו ימים אשר אין בהם חפץ, והוא ירד פלאים מאיגרא רמה לבירא עמיקתא?"
• השופט דוד רוזן תיאר את נפילתו של דני דנקנר, יושב ראש דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, שהואשם בעבירות כלכליות ונידון למאסר: "הנאשם הינו דוגמה חיה למי שנפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".
• באתר ספורט תהה הכתב: "מכבי חיפה" תעבור מאיגרא רמא לבירא עמיקתא?"

לעיתים נעשה שימוש בביטוי באופן הפוך: מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, על מנת לבטא שינוי חד וחיובי.