חצאית עיפרון
חצאית עיפרון היא חצאית ישרה, צרה המגיעה בדרך כלל לברכיים. היא נקראת על שם צורתה: ארוכה וצרה כמו עיפרון.[1][2]
סגנון
חצאית עיפרון ניתנת ללבישה בפני עצמה או כחלק מחליפה. בדרך-כלל יש לה פתח בחלק האחורי, או בצדדים, כדי להקל על התנועה של הלובשת. לפעמים מאחורה יש קפל צר. חצאיות עיפרון העשויות מבד גמיש כגון סריג לא צריכות פתח או קפל מאחור.
נהוג לנעול נעלי עקב עם חצאית עיפרון, בצירוף גרביונים, מראה המזכיר את עידן חצאית העיפרון הקלאסית של 1950. ניתן גם ללבוש חצאיות עיפרון עם נעליים שטוחות, מה שמקנה ללובשת מראה צעיר ומזכיר את שנות ה-60.
היסטוריה
קודמתה של חצאית העיפרון במערב הייתה חצאית האבל בהשראת הבלט הרוסי, שרווחה בסוף המאה ה-19 אך לא הייתה נוחה להליכה.
המעצב הצרפתי כריסטיאן דיור הציג את חצאית העיפרון הקלאסית באוסף האופנה שלו ב-1954 [3]. חצאית העיפרון הפכה במהירות לפופולרית מאוד, במיוחד עבור לבוש משרדי. הצלחה זו נבעה מרצונן של נשים ללבוש אופנות חדשות בעקבות מלחמת העולם השנייה, ולאחר הצנע הכלכלי בזמן המלחמה הקרה כאשר בדים היו יקרים.
בעיות בלבישת חצאית עיפרון
חצאית עיפרון מקשה על תנועות הלובשת. ההליכה היא אטית, וכניסה ויציאה ממכונית לוקחת בפועל יותר זמן. החצאית מקשה מאוד על פעילויות כגון טיפוס על סולמות ורכיבה על אופניים. כאשר יושבים, הרגליים צריכות להיות קרובות.
