ויקי:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/דצמבר 2005
| דצמבר | |||
|---|---|---|---|
| 1 בדצמבר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/איידס | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 2 בדצמבר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/איידס | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 3 בדצמבר 2005 | בקעת תמנע – בקעה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית, כ-30 ק"מ מצפון לאילת. הבקעה, שלה צורת פרסה, משתרעת על כ-60 קמ"ר, ותחומה במצוקים תלולים. היא מנוקזת על ידי נחל תמנע בצפון ונחל נחושתן בדרום, הזורמים לערבה. במרכזה מתרומם הר תמנע (453 מ'). באזור שורר אקלים מדברי קיצוני. האדם נמשך לבקעת תמנע החל בתקופה הנאוליתית בשל עפרות הנחושת המצויות בבקעה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 4 בדצמבר 2005 | בקעת תמנע – בקעה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית, כ-30 ק"מ מצפון לאילת. הבקעה, שלה צורת פרסה, משתרעת על כ-60 קמ"ר, ותחומה במצוקים תלולים. היא מנוקזת על ידי נחל תמנע בצפון ונחל נחושתן בדרום, הזורמים לערבה. במרכזה מתרומם הר תמנע (453 מ'). באזור שורר אקלים מדברי קיצוני. האדם נמשך לבקעת תמנע החל בתקופה הנאוליתית בשל עפרות הנחושת המצויות בבקעה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 5 בדצמבר 2005 |
ציד הסנרק (מסכת ייסורים בשמונה צירים) מאת לואיס קרול הוא ספר משעשע על קבוצת הרפתקנים שיוצאים לצוד סנרק – יצור אגדי שטבעו לא ברור. זוהי אחת מיצירות האיגיון החשובות ביותר. ב"ציד הסנרק" רמיזות לשיר הקצר ג'ברווקי מתוך מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (במיוחד היצורים והלחמי המילים המופיעים בספר) אבל היצירה, שפורסמה ב-1876 בהוצאת מקמילן, עומדת בפני עצמה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 6 בדצמבר 2005 |
ציד הסנרק (מסכת ייסורים בשמונה צירים) מאת לואיס קרול הוא ספר משעשע על קבוצת הרפתקנים שיוצאים לצוד סנרק – יצור אגדי שטבעו לא ברור. זוהי אחת מיצירות האיגיון החשובות ביותר. ב"ציד הסנרק" רמיזות לשיר הקצר ג'ברווקי מתוך מבעד למראה ומה אליס מצאה שם (במיוחד היצורים והלחמי המילים המופיעים בספר) אבל היצירה, שפורסמה ב-1876 בהוצאת מקמילן, עומדת בפני עצמה. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 7 בדצמבר 2005 | "הטור השביעי" הוא מדור של המשורר נתן אלתרמן שהופיע במשך 24 שנים בעיתון "דבר", וכלל טור מחורז בענייני אקטואליה. השם "הטור השביעי" נובע ממיקומו של הטור, השביעי משמאל בעמוד של העיתון. הטורים היו סאטיריים וביקורתיים, אך רבים מהם הגיעו לדרגת שירה לירית ופואמה לאומית. בשנים האחרונות להופעת הטור נכתבו חלק מן הטורים בפרוזה. | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 8 בדצמבר 2005 | "הטור השביעי" הוא מדור של המשורר נתן אלתרמן שהופיע במשך 24 שנים בעיתון "דבר", וכלל טור מחורז בענייני אקטואליה. השם "הטור השביעי" נובע ממיקומו של הטור, השביעי משמאל בעמוד של העיתון. הטורים היו סאטיריים וביקורתיים, אך רבים מהם הגיעו לדרגת שירה לירית ופואמה לאומית. בשנים האחרונות להופעת הטור נכתבו חלק מן הטורים בפרוזה. | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 9 בדצמבר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/בנטוסטן | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 10 בדצמבר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/בנטוסטן | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 11 בדצמבר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/לוי אשכול
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 12 בדצמבר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/לוי אשכול
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 13 בדצמבר 2005 |
מעבר לשיטה המטרית או מטריפיקציה הוא התהליך של מעבר מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית תוך איסור השימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת בשנת 1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט על פני שאר מדינות העולם. כיום משתמשים 95% מאוכלוסיית העולם בשיטה המטרית. לאחרונה סיימו מדינות שנשלטו בעבר בידי האימפריה הבריטית את המעבר לשיטה המטרית, כשהאחרונה מהן לבצע מעבר זה הייתה אירלנד שסיימה את המהלך ב-20 בינואר 2005. כיום, למעט ארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה (כאשר השתים האחרונות משתמשות בפועל בשיטה המטרית), כל מדינות העולם משתמשות בשיטה המטרית כשיטה רשמית. בבריטניה, אף שהשיטה המטרית הינה שיטה רשמית, המעבר המלא לשיטה זו טרם הסתיים. במדינות רבות (ובעיקר בצרפת, בריטניה, קנדה ויפן) עורר הליך המעבר לשיטה המטרית התנגדות רבה, ובארצות הברית עדיין ישנה התנגדות רבה לניסיונות הממשל הפדרלי לעבור לשיטה המטרית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 14 בדצמבר 2005 |
מעבר לשיטה המטרית או מטריפיקציה הוא התהליך של מעבר מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית תוך איסור השימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת בשנת 1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט על פני שאר מדינות העולם. כיום משתמשים 95% מאוכלוסיית העולם בשיטה המטרית. לאחרונה סיימו מדינות שנשלטו בעבר בידי האימפריה הבריטית את המעבר לשיטה המטרית, כשהאחרונה מהן לבצע מעבר זה הייתה אירלנד שסיימה את המהלך ב-20 בינואר 2005. כיום, למעט ארצות הברית, מיאנמר (בורמה) וליבריה (כאשר השתים האחרונות משתמשות בפועל בשיטה המטרית), כל מדינות העולם משתמשות בשיטה המטרית כשיטה רשמית. בבריטניה, אף שהשיטה המטרית הינה שיטה רשמית, המעבר המלא לשיטה זו טרם הסתיים. במדינות רבות (ובעיקר בצרפת, בריטניה, קנדה ויפן) עורר הליך המעבר לשיטה המטרית התנגדות רבה, ובארצות הברית עדיין ישנה התנגדות רבה לניסיונות הממשל הפדרלי לעבור לשיטה המטרית. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 15 בדצמבר 2005 |
אמו (Dromaius) הוא העוף השני בגודלו אחרי היען, ששייך אף הוא לסדרת היענאים. בדומה ליען, גם האמו חסר יכולת תעופה. המין Dromaius novaehollandiae הינו המין היחיד ששרד בסוג זה, ומצוי ביבשת אוסטרליה בלבד. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 16 בדצמבר 2005 |
אמו (Dromaius) הוא העוף השני בגודלו אחרי היען, ששייך אף הוא לסדרת היענאים. בדומה ליען, גם האמו חסר יכולת תעופה. המין Dromaius novaehollandiae הינו המין היחיד ששרד בסוג זה, ומצוי ביבשת אוסטרליה בלבד. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 17 בדצמבר 2005 |
שדרות סאנסט (סאנסט – שקיעת החמה) הוא סרטו של הבמאי והתסריטאי בילי ויילדר משנת 1950, הכולל אלמנטים של דרמה, אימה, וקומדיה שחורה. הסרט קיבל את שמו משמה של השדרה המפורסמת העוברת לאורך לוס אנג'לס ובוורלי הילס. הסרט זכה לשבחי הביקורת בעת הקרנתו, ואף היה מועמד לאחד עשר פרסי אוסקר. הדעה הרווחת היא כי הסרט הינו סרט קלאסי, ורבים מציינים אותו כאחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם בארצות הברית. הסרט הוכרז כ"בעל חשיבות תרבותית" על ידי ספריית הקונגרס בשנת 1989. "שדרות סאנסט" נשמר בארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית, ובשנת 1998 דורג כמספר 12 ברשימת מאה הסרטים האמריקנים הטובים ביותר שנעשו במהלך המאה ה-20 על ידי קרן הקולנוע האמריקנית. הסרט נחשב לאחד המבטים החושפניים והציניים ביותר שהנפיקה הוליווד לתוככי עצמה, ולניסיון רב עוצמה לנפץ את המיתוס הריקני של "כוכב הקולנוע", שהייתה זו הוליווד שעמלה במשך עשרות השנים שקדמו ליצירת הסרט לבנות ולשווק ברחבי העולם.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 18 בדצמבר 2005 |
שדרות סאנסט (סאנסט – שקיעת החמה) הוא סרטו של הבמאי והתסריטאי בילי ויילדר משנת 1950, הכולל אלמנטים של דרמה, אימה, וקומדיה שחורה. הסרט קיבל את שמו משמה של השדרה המפורסמת העוברת לאורך לוס אנג'לס ובוורלי הילס. הסרט זכה לשבחי הביקורת בעת הקרנתו, ואף היה מועמד לאחד עשר פרסי אוסקר. הדעה הרווחת היא כי הסרט הינו סרט קלאסי, ורבים מציינים אותו כאחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם בארצות הברית. הסרט הוכרז כ"בעל חשיבות תרבותית" על ידי ספריית הקונגרס בשנת 1989. "שדרות סאנסט" נשמר בארכיב הסרטים הלאומי של ארצות הברית, ובשנת 1998 דורג כמספר 12 ברשימת מאה הסרטים האמריקנים הטובים ביותר שנעשו במהלך המאה ה-20 על ידי קרן הקולנוע האמריקנית. הסרט נחשב לאחד המבטים החושפניים והציניים ביותר שהנפיקה הוליווד לתוככי עצמה, ולניסיון רב עוצמה לנפץ את המיתוס הריקני של "כוכב הקולנוע", שהייתה זו הוליווד שעמלה במשך עשרות השנים שקדמו ליצירת הסרט לבנות ולשווק ברחבי העולם.
|
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 19 בדצמבר 2005 |  קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש. הקרב היה שיאו של מסע מלחמה מצרי, שנועד להכריע מחלוקת ארוכת שנים בין מצרים לבין האימפריה החתית סביב השליטה בלבנון ובסוריה הדרומית ובדרכי המסחר שעברו בהן. הקרב הסתיים, אמנם, ללא הכרעה טקטית, אך הניצחון האסטרטגי במלחמה היה של החתים, ורעמסס נאלץ לחזור למצרים. בסופו של דבר, הצדדים חתמו על הסכם שלום כ-16 שנה אחרי פרוץ מעשי האיבה. הקרב, שהתרחש באזור שנמצא כיום בדרום-מערב סוריה, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה האנושית, שנותר בידינו תיעוד מפורט למדי שלו במקורות העתיקים, כולל תנועות הצבאות היריבים והיערכותם לפני הקרב, והשתלשלות המאורעות במהלכו. הקרב גם נחשב אחד מקרבות המרכבות הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול מכולם, משום שהשתתפו בו אלפי מרכבות משני הצדדים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 20 בדצמבר 2005 | קרב קדש היה קרב גדול בין צבאות מצרים והאימפריה החיתית, שהתחולל בסוף מאי או סוף יוני סביב 1274 לפנה"ס לפי הכרונולוגיה הנמוכה של המזרח הקרוב הקדום (תאריכים אפשריים נוספים הם שנת 1300 או 1286 לפנה"ס), בסמוך לעיר קדש. הקרב היה שיאו של מסע מלחמה מצרי, שנועד להכריע מחלוקת ארוכת שנים בין מצרים לבין האימפריה החתית סביב השליטה בלבנון ובסוריה הדרומית ובדרכי המסחר שעברו בהן. הקרב הסתיים, אמנם, ללא הכרעה טקטית, אך הניצחון האסטרטגי במלחמה היה של החתים, ורעמסס נאלץ לחזור למצרים. בסופו של דבר, הצדדים חתמו על הסכם שלום כ-16 שנה אחרי פרוץ מעשי האיבה. הקרב, שהתרחש באזור שנמצא כיום בדרום-מערב סוריה, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה האנושית, שנותר בידינו תיעוד מפורט למדי שלו במקורות העתיקים, כולל תנועות הצבאות היריבים והיערכותם לפני הקרב, והשתלשלות המאורעות במהלכו. הקרב גם נחשב אחד מקרבות המרכבות הגדולים בהיסטוריה, אם לא הגדול מכולם, משום שהשתתפו בו אלפי מרכבות משני הצדדים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 21 בדצמבר 2005 | בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, מכנים בשם הראשונים את הרבנים והיוצרים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך. תקופת הראשונים באה אחרי תקופת הגאונים ולפני תקופת האחרונים, ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי. בין הרבנים המרכזיים שפעלו בתקופת הראשונים בולטים הרי"ף, רש"י, הרמב"ם, הרא"ש, בנו רבי יעקב בן אשר, הרמב"ן ועוד כמה עשרות רבנים שיצרו בתחומי ההלכה, פרשנות המקרא והתלמוד, הפילוסופיה היהודית, המיסטיקה היהודית, השירה והפיוט ועוד. | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 22 בדצמבר 2005 | בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, מכנים בשם הראשונים את הרבנים והיוצרים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך. תקופת הראשונים באה אחרי תקופת הגאונים ולפני תקופת האחרונים, ונודעה לה חשיבות רבה בעיצוב עולם ההלכה וביצירת ארון הספרים היהודי. בין הרבנים המרכזיים שפעלו בתקופת הראשונים בולטים הרי"ף, רש"י, הרמב"ם, הרא"ש, בנו רבי יעקב בן אשר, הרמב"ן ועוד כמה עשרות רבנים שיצרו בתחומי ההלכה, פרשנות המקרא והתלמוד, הפילוסופיה היהודית, המיסטיקה היהודית, השירה והפיוט ועוד. | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 23 בדצמבר 2005 |  הרשל פייבל גרינשפן (28 במרץ 1921–1945[?] ) – פליט יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח". גרינשפן היה בן 17 בעת ביצוע ההתנקשות בארנסט פום ראט – פקיד זוטר של גרמניה הנאצית בפריז. גרינשפן הסגיר את עצמו לשלטונות צרפת, ומאוחר יותר הועבר לידי הגרמנים, שהעבירוהו בין מתקני כליאה שונים. גורלו לאחר ספטמבר 1944 אינו ידוע, אך למרות שמועות ששרד את המלחמה, ב-1960 הכריז רשמית בית המשפט המערב גרמני על מותו בידי הנאצים בספטמבר 1944 או כמה חודשים לאחר מכן. בעת ההתנקשות הכריז גרינשפן על המעשה בשם העם היהודי, ואף הציג מכתב על כך שנמצא בכיסו. כך גם אמר לאסירים במחנה זקסנהאוזן ולקצינים גרמנים בעת חקירתו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 24 בדצמבר 2005 | הרשל פייבל גרינשפן (28 במרץ 1921–1945[?] ) – פליט יהודי שהתנקש בחיי דיפלומט גרמני נאצי בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח". גרינשפן היה בן 17 בעת ביצוע ההתנקשות בארנסט פום ראט – פקיד זוטר של גרמניה הנאצית בפריז. גרינשפן הסגיר את עצמו לשלטונות צרפת, ומאוחר יותר הועבר לידי הגרמנים, שהעבירוהו בין מתקני כליאה שונים. גורלו לאחר ספטמבר 1944 אינו ידוע, אך למרות שמועות ששרד את המלחמה, ב-1960 הכריז רשמית בית המשפט המערב גרמני על מותו בידי הנאצים בספטמבר 1944 או כמה חודשים לאחר מכן. בעת ההתנקשות הכריז גרינשפן על המעשה בשם העם היהודי, ואף הציג מכתב על כך שנמצא בכיסו. כך גם אמר לאסירים במחנה זקסנהאוזן ולקצינים גרמנים בעת חקירתו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 25 בדצמבר 2005 | חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.
בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 26 בדצמבר 2005 | חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.
בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 27 בדצמבר 2005 | חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.
בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 28 בדצמבר 2005 | חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי. סדרת הצלילים החוזרת בשתי המלים מכונה בשם חֶרֶז.
בשפות שונות, ואף בתקופות שונות באותה שפה, נהוגים כללים שונים כדי לקבוע מהו חרוז הראוי לשימוש בשירה. כללים אלו עוסקים בדרך כלל במספר ההגיינים (פונמות) המשתתפים בחֶרֶז, בטבעם (עיצורים או תנועות), ולעיתים אף בהטעמה של הגיינים אלו. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
| 29 בדצמבר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ויה דולורוזה | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 30 בדצמבר 2005 | תבנית:פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ויה דולורוזה | עריכה - תבנית - שיחה | |
| 31 בדצמבר 2005 |
פרידנסרייך הונדרטוואסר (נולד ב-15 בדצמבר 1928, נפטר ב-19 בפברואר 2000) היה אמן, צייר, פסל ואדריכל אוסטרי-יהודי. הונדרטוואסר נחשב לגדול אומני אוסטריה של שלהי המאה ה-20. למרות ששלח ידו בתחומי אומנות רבים ואף היה ידוע בפעילות חברתית וסביבתית ענפה, מורשתו העיקרית והידועה ביותר מצויה בבנייניו הייחודיים. |
עריכה - תבנית - שיחה | |
<inputbox> type=create default=פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/שם הערך preload=ויקיפדיה:ערכים_מומלצים/תקצירים_מוכנים/תבנית_לתקציר </inputbox>
| ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||