שרטון דוגר
שרטון דוגר (באנגלית: Dogger Bank, בגרמנית: Doggerbank, בהולנדית: Doggersbank) הוא שרטון המשתרע על שטח נרחב בקרקעית הים הצפוני, כ-100 קילומטרים מחופי אנגליה. שטחו כ-17,600 קילומטרים רבועים. אורכו של השרטון 260 קילומטרים מצפון לדרום ו-95 קילומטרים ממזרח למערב. עומק המים נע בין 15 ל-36 מטרים, כעשרים מטרים פחות מהים המקיף. מקור השם הוא מן המילה ההולנדית הישנה Dogge, שפירושה ספינת דיג.
| נתונים מדיניים | |
|---|---|
גאוגרפיה וגאולוגיה
מבחינה גאולוגית, דומה השרטון למורנה, שנוצרה בתקופת הפליסטוקן. במהלך עידן הקרח האחרון היה האזור מחובר ליבשה, או אי; בשלב מסוים היה האזור חלק מגוף יבשתי שקישר בין האי הבריטי ליבשת אירופה. לקראת סוף עידן הקרח האחרון שקע כל האזור מתחת לים הצפוני. ספינות דיג הפועלות באזור העלו כמויות גדולות של כבול, הנוצר בביצות, וכן שרידים של ממותות וקרנפים, ולעיתים גם שרידים של חפצים הקשורים לציד, מתקופת האבן הקדומה. משערים שהשרטון מהווה את החלק הגבוה של דוגרלנד.
ב-1931 נמדדה מתחת לשרטון דוגר רעידת האדמה החזקה ביותר שנמדדה אי פעם בבריטניה, בעוצמה של 6.1 בסולם ריכטר. מוקד הרעידה היה 23 קילומטרים מתחת לשרטון, והרעידה הורגשה בכל רחבי המדינות הגובלות בים הצפוני.
כזירת קרבות
אזור שרטון דוגר היה זירה לכמה קרבות ימיים. ב-5 באוגוסט 1781 התרחש בים מעל השרטון קרב בין הצי המלכותי הבריטי לצי ההולנדי. קרב זה היה חלק מהמלחמה האנגלית-הולנדית הרביעית והשיק למלחמת העצמאות של ארצות הברית, מכיוון שההולנדים תמכו במושבות המורדות. הקרב הסתיים ללא הכרעה, אך בהיבט האסטרטגי היה זה ניצחון בריטי. במלחמת העולם הראשונה, ב-24 בינואר 1915, התרחש במקום קרב שרטון דוגר בין סיירות המערכה של צי הים הפתוח הגרמני וסיירות המערכה של ה"גרנד פליט" הבריטי. הקרב הסתיים בניצחון בריטי. בספטמבר 1966 טבעה באזור צוללת גרמנית, ו-19 מלחיה וקציניה נספו באסון הימי הכבד ביותר שאירע לצי הגרמני מאז מלחמת העולם השנייה.
אזור דיג
שרטון דוגר הוא אזור עשיר בדיג, במיוחד בדגי בקלה ומליח. הים שמעל השרטון זוהה כסביבה ימית שבה מתפתחת כמות גדולה של פיטופלנקטון. האזור הוצע כשמורת טבע ימית.
קישורים חיצוניים
- שרטון דוגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)