קרנטניה
 | |
| קרנטניה בתוך האימפריה הפרנקית (788–843 לספירה) | |
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה | פרוטו-סלבית |
קרנטניה (בגרמנית: Karantanien, בסלובנית: Karantanija, בסלאבית כנסייתית עתיקה: Korǫtanъ), הייתה נסיכות סלאבית שהוקמה במחצית השנייה של המאה ה-7, בשטחי אוסטריה הדרומית של ימינו וצפון-מזרח סלובניה. קרנטניה נחשבת לקודמתה של מרקיזות קרינתיה, שהוקמה בתוך האימפריה הקרולינגית בשנת 889.
מקור השם
ישנן מספר תאוריות בנוגע לאטימולוגיה של השם "קרנטניה". אחת ההשערות היא שהשם נוצר מהבסיס הטופונימי carant-, שמקורו בשורש פרה-אינדואירופי karra שפירושו "סלע". אפשרות אחרת היא שהשם ממקור קלטי ונובע מהשורש karant- שמשמעו "חבר, בן ברית". השם הסלאבי Korǫtanъ אומץ מהלטינית Carantanum. כמו כן, נטען כי מקור השם קרינתיה (Koroška בסלובנית, Korǫt’ьsko בפרוטו-סלאבית) קשור לשם קרנטניה, ונובע מהשם הפרה-סלאבי Carantia. במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היה השם הסלובני "קורוטן" (Korotan) מונח נרדף הן לקרנטניה והן לקרינתיה.[1] כיום, המונח "Karantanija" מתייחס לנסיכות הסלאבית המוקדמת, בעוד ש-Koroška מתייחס לדוכסות ולחבל הארץ שהתפתח ממנה מהמאה ה-10 ואילך.
שטח
בירתה של קרנטניה הייתה ככל הנראה קרנסקי גראד (Krnski grad, בגרמנית: Karnburg), בשדה גוספוסטבסקו (Gosposvetsko polje), מצפון לעיר קלגנפורט של ימינו. מרכז הנסיכות היה בשטחי קרינתיה המודרנית וכלל גם את שטחי שטיריה של ימינו.
מקורות היסטוריים מעטים מציינים שני ישויות סלאביות נפרדות באזור האלפים המזרחיים: קרנטניה וקרניולה. קרניולה מוזכרת לראשונה במקורות מהמאה ה-8 המאוחרת, ושכנה במרכז סלובניה של היום. היא נחשבת (לפחות מבחינה שמית) לקודמתה של דוכסות קרניולה המאוחרת יותר.
גבולות קרנטניה המאוחרת, שהייתה תחת שלטון פיאודלי של הקרולינגים, כמו גם גבולותיה של יורשתה – מרקיזות קרינתיה (826–976), ולימים דוכסות קרינתיה (משנת 976), השתרעו מעבר לגבולות קרנטניה ההיסטורית.
היסטוריה
במאה ה-4 הפכה כור למושב הבישופות הנוצרית הראשונה מצפון לאלפים.
לאחר המלחמה הגותית (535–554), האימפריה הביזנטית לא הצליחה למנוע מהשבט הגרמאני של הלומברדים לפלוש לאיטליה ולהקים שם את ממלכת הלומברדים. השטחים שהלומברדים הותירו מאחור בפאנוניה יושבו לאחר מכן על ידי סלאבים, בסיוע אדוניהם האווארים, בעשורים האחרונים של המאה ה-6. בשנת 588 הגיעו הסלאבים לאזור נהר הסאווה העליון, וב-591 התקדמו לאזור נהר הדראווההעליון, שם התעמתו עם הבווארים בהנהגת הדוכס טסילו הראשון. הבווארים ניצחו בשנת 592, אך שלוש שנים לאחר מכן, ב-595, השיג הצבא הסלאבי-אווארי ניצחון, ובכך התבסס קו הגבול בין הפרנקים לאווארים.[2] עד אז, החלו אזורי מזרח טירול וקרינתיה להיקרא Provincia Sclaborum ("ארץ הסלאבים").[3][4]
ההתיישבות הסלאבית באזור האלפים המזרחיים קשורה לקריסת הדיוקסיות המקומיות בסוף המאה ה-6, לשינוי האוכלוסייה והתרבות החומרית, ובעיקר להיווצרות קבוצת שפה סלאבית במקום. עם זאת, האזור נותר מאוכלס גם על ידי אוכלוסייה רומניזית שנותרה מהתקופה הרומית ושמרה על הנצרות.
בתחילה היו הסלאבים באזור כפופים לשליטת האווארים, אך לאחר היחלשות האווארים סביב שנת 610, נוצרה בדרום קרינתיה יחידה פוליטית עצמאית יחסית בשם "מרקיזות הסלאבים" (marca Vinedorum), שנשלטה על ידי דוכס. ההיסטוריה מציינת את ולוק (Valuk) כדוכס הסלאבים (Wallux dux Winedorum).
בשנת 626 הסתיימה השליטה האווארית על הסלאבים, לאחר שהאווארים הובסו בקרב על קונסטנטינופול. בשנת 658 נפטר סאמו, וברית השבטים שלו התפרקה. חלק קטן ממרקיזות הסלאבים המקורית, שהתמקד צפונית לקלגנפורט של ימינו, שמר על עצמאותו ונודע בשם קרנטניה. המונח "קרנטניה" מופיע במקורות היסטוריים כבר משנת 660. פאולוס הדיאקון מציין בשנת 664 את קיומה של קרנטניה ואת הימצאותם של הסלאבים (gens Sclavorum) באזור.
בשנת 740 פנה הנסיך בורוט (Boruth) לדוכס הבווארי אודילו בבקשה לעזרה כנגד האיום האווארי ממזרח. בעקבות זאת, איבדה קרנטניה את עצמאותה. יורשיו של בורוט נאלצו לקבל את חסותם של הבווארים ושל האימפריה הפרנקית, שנשלטה על ידי קרל הגדול. קרל הגדול שם קץ לפלישות האווארים, שהחזיקו בחלקים המזרחיים של קרנטניה בין 745 ל-795.
קרל הגדול הדיח את בנו של אודילו, הדוכס טסילו השלישי בשנת 788. בשנת 828 הפכה קרנטניה למרקיזות תחת האימפריה הקרולינגית הנסיכים המקומיים הודחו בשל תמיכתם במרד האנטי-פרנקי של ליודוויט פוסאבי, ווחלפו על ידי שליטים גרמנים (בעיקר בווארים). בחלוקה של 843 על ידי חוזה ורדן, הפכה קרנטניה לחלק מפרנקיה המזרחית תחת המלך לודוויג הגרמני. בשנים 889–976 היה האזור מרקיזות קרנטניה של הדוכסות הבווארית המחודשת.
טקס ההכתרה הדוכסי
קרנטניה התפרסמה בטקס המסורתי להכתרת הדוכסים שלה, שנמשך גם לאחר סיפוחה לדוכסות קרינתיה. הטקס האחרון נערך בשנת 1414, כאשר ארנסט הברזל מבית הבסבורג הוכתר כדוכס קרינתיה. הטקס נערך על "אבן הנסיך" (Knežji kamen בסלובנית, Fürstenstein בגרמנית), והוא בוצע בסלובנית על ידי איכר חופשי, אשר ייצג את העם, חקר את הדוכס החדש בנוגע ליושרו והזכיר לו את חובותיו.
שפה
בתחילת דרכה, שפת הסלאבים הקרנטנים הייתה בעיקר פרוטו-סלבית. [5] בספרות הבלשנית הסלובנית היא מכונה לעיתים "סלאבית אלפינית" (alpska slovanščina). במהלך המאה ה-9 החלה השפה לעבור שינויים שהושפעו משפות סלאביות דרומיות אשר הובילו בהדרגה להיווצרות השפה הסלובנית במאה ה-13.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Peter Štih, Ozemlje Slovenije v zgodnjem srednjem veku: osnovne poteze zgodovinskega razvoja od začetka 6. stoletja do konca 9. stoletja [The territory of Slovenia during early Middle Ages: a basic outline of historical development from early 6th century to late 9th century], Ljubljana, 2001.
- ^ Oto Luthar, ed., "The Land Between: A History of Slovenia". Frankfurt am Main [etc.]: Peter Lang, cop. 2008. ISBN 978-3-631-57011-1.
- ^ Paulus Diaconus, "Historia Langobardorum".
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).