שלמה קור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־06:00, 5 בספטמבר 2023 מאת imported>Sapper-bot (החלפת תבנית בשבע בתבנית ערוץ 7)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אישיות תקשורת}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

שלמה קור (21 בינואר 19216 ביוני 2008) היה ממנהיגי בית"ר בשארית הפליטה באירופה, איש הליכוד, מבכירי העיתון "מעריב" ומשנה פעיל ליו"ר רשות השידור בשנות ה-80.

חייו

קור נולד בריגה, בירת לטביה. הוא למד במוסדות חינוך של הפועל המזרחי, הושפע מתפיסת עולמה של התנועה הרוויזיוניסטית, והצטרף כילד לתנועת הנוער בית"ר. ביקורו של זאב ז'בוטינסקי בריגה, כשקור היה בן 11, הותיר בו רושם עמוק.

הוריו ואחיו של קור נרצחו בשואה. הוא עצמו הועסק בעבודות כפייה בנמל ריגה, הרג קצין נאצי וברח, אך נתפס. אחרי השחרור פעל בארגון שארית הפליטה על אדמת גרמניה, ועלה לארץ באוניית מעפילים.

עם קום המדינה שרת קור בצה"ל והגיע לדרגת סרן. בהמשך עבד 34 שנים בעיתון "מעריב", והיה מנהל מחלקת המודעות שלו[1] עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1986.

היה חבר מרכז הליכוד. בשנות ה-80 מונה, כנציג הליכוד, כחבר בוועד המנהל של רשות השידור, ונבחר כמשנה ליושב ראש הרשות. בשנת 2005 סירב לקבל את אות "יקיר הליכוד" מידי ראש הממשלה אריאל שרון, כמחאה על מדיניותו.[2]

לקור ולאשתו שרה (נפטרה בה'תשפ"א, 2020) נולדו שלושה ילדים: ד"ר אבשלום קור, מירי תירוש וזורח (זורי) קור.

קור נפטר בגיל 87 תל אביב ונטמן בבית העלמין ירקון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים