גני לוקולוס
גני לוקולוס (בלטינית: Horti Lucullani, פונטי: "הורטי לוקולאני") היו גנים רומאיים שהיו חלק מווילה פטריקית שנבנתה על גבעת פינקיוס, בחלקה הצפוני של רומא העתיקה. הגנים הוקמו על ידי לוקיוס ליקיניוס לוקולוס בשנת 60 לפנה"ס לערך. כיום, מצויים במקום בו עמדו הגנים, גני וילה בורגזה, ששטחם כ-69,000 מ"ר.
 | |
| מיקום | |
|---|---|
|
(למפת רומא רגילה)  <div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:20892.039800995%;"> |
היסטוריה
בעת מסעותיו הצבאיים ברחבי אנטוליה, מסופוטמיה והאימפריה הפרתית, התרשם לוקולוס מהגנים המצויים באזורים אלה. לוקולוס עמד בראש הצבא הרומי הראשון שחצה את נהר החידקל ובהגיעו לארמונות הפרסיים נשבה בקסמי הגנים שראה, והחליט לבנות גנים בסגנון זה גם ברומא וכן בעיר הולדתו טוסקולום (בסמוך לפרסצ'אטי של ימינו), ובאחוזתו שבנאפולי. בשל הגנים הפרסיים לעגו הרומאים ללוקולוס[1] והוא זכה כינוי "כסרכסס בטוגה"[2].
קסיוס דיו מכנה את הגנים בשם "הגנים האסייתיים" (horti Asiatici).
לוקולוס מילא את גניו ביצירות אמנות רבות - בעיקר פסלים מיוון העתיקה או העתקים של פסלים מיוון העתיקה.
בתקופת שלטונו של הקיסר קלאודיוס, שימשו הגנים את מסלינה, הקיסרית לתנות אהבים עם מאהבים שונים (לאחר שגרמה לבעלי הגנים - ואלריוס להתאבד ולהוריש לה את הגנים). כאשר קלאודיוס גילה את בגידתה, הוא הורה על הוצאתה להורג בגנים. הגנים נותרו רכוש קיסרי רומא לאחר מותה של מסלינה.
בשנת 2007 התגלו שרידי פסיפס של מבנים שהיו בגנים, בסמוך למדרגות הספרדיות של ימינו.