עמילופקטין

תבנית {{תרכובת}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

עמילופקטין הוא פחמימה, רב-סוכר המורכב מכמה אלפי מונומרים של החד-סוכר גלוקוז. מולקולות הגלוקוז מחוברות בעמילופקטין על ידי קשרים גליקוזידיים אלפא 1,4. העמילופקטין אינו מסיס בקלות במים ובעל משקל מולקולרי גבוה.
העמילופקטין, יחד עם עמילוז מרכיב את העמילן. המולקולה היא בעלת סיעופים רבים המתאפשרים על ידי קשרי אלפא 1,6, אשר מופיעים אחרי כל 24–30 מונומרים של גלוקוז. בכך העמילופקטין דומה לגליקוגן האנימלי, פרט לכך שרמת הסיעוף של הגליקוגן גבוהה יותר, וניתן למצוא בו פיצולים אחרי כל 8–12 מונומרים.

סיעופים במולקולת העמילופקטין

מבחינה קולינרית, העמילופקטין אחראי לכך שזנים מסוימים של אורז הופכים לדביקים בבישול ומסמיכים את נוזל הבישול שבו בושלו, למשל אורז דביק ואורז לריזוטו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמילופקטין בוויקישיתוף   

• בידוד עמילופקטין ועמילוז מעמילן

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.