גבריאל צפרוני
![]() | |
לידה |
17 באוקטובר 1915 וילנה, ליטא |
---|---|
פטירה | 7 ביוני 2011 (בגיל 95) |
מדינה | ישראל |
מעסיק | הבוקר |
גבריאל צפרוני (17 באוקטובר 1915 - 7 ביוני 2011) היה עיתונאי ישראלי, עורך העיתון "הבוקר" ומנכ"ל תיאטרון "הבימה".
קורות חיים
צפרוני נולד בווילנה, כבן למשפחה יהודית בשם צפלביץ'. ב-1920 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. עבד במאפייה מגיל 14 כמחלק לחם בעיר הקטנה והצעירה, וכך הכיר רבים מנכבדי העיר. מגיל 16 עבד כעיתונאי ב"חזית העם", ואחר כך בעיתון "דואר היום" שעורכו היה איתמר בן-אב"י. עבד ככתב של "דיילי טלגרף" ו"הצופה". בשנת 1935 החל לעבוד בעיתון "הבוקר", תחילה ככתב בתל אביב ואחר כך כראש סניף ירושלים. מידע שאסף בעבודתו העיתונאית העמיד גם לרשות ארגוני ההגנה, האצ"ל והלח"י.
בשנת 1962 מונה לעורך העיתון "הבוקר", וכיהן בתפקיד זה עד לסגירת העיתון ב-1965. בין השנים 1969–1977 שימש כמנכ"ל תיאטרון "הבימה".
צפרוני מפורסם בסיפוריו ובהגזמותיו; שנינותו וחוש ההומור שלו נודעו בעיקר דרך תוכנית הרדיו "שלושה בסירה אחת" שבה השתתף בשנות החמישים.
השתתף בוועדות רבות והיה חבר בארגונים ממשלתיים ועירוניים רבים (ועדת השמות בתל אביב, ארגון הגנים הלאומיים, אל-סם). היה בין מקבלי אות יקיר תל אביב לשנת 1995. צפרוני נודע גם בקשריו הרבים עם אנשי רוח וממשל בארץ ובעולם; עם חבריו ומכריו נמנו אהוד אולמרט, אהרן אמיר ודוד בן-גוריון.
על אף שישנם סיפורים שמעולם לא אומתו הוא טען גם להיכרות עם הזוג ג'.ר.ר. טולקין כאשר ביקרו בארץ ישראל. כן טען כי בילדותו פגש במקרה את אלברט איינשטיין ובאותו הבוקר ממש גם את דיזנגוף ויידע את זה האחרון על הימצאותו של הראשון בעיר.
גבריאל צפרוני היה נשוי לשולמית צפרוני (1917–2008), בתם של רפאל חיים אבולעפיה ושל הציירת חד גדיא (מרים-מרוסיה ניסנהולץ), שעבדה כמורה. נולדה להם בת אחת, נעמה, סגנית עורכת "ארץ אחרת". בשנות ה-60 התגורר בשיכון העיתונאים (ירושלים).[1]
קישורים חיצוניים

משמאל לימין: גבריאל צפרוני, שלום רוזנפלד, שמואל אלמוג, אמנון אחי-נעמי ודן אלמגור
- דוד תדהר (עורך), "גבריאל צפרוני", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3081
- מרדכי נאור, העיתונאי שהיה (כמעט) בכל מקום, באתר העין השביעית, 12 ביוני 2011
- זאב גלילי, "הייתי מביא לביאליק בכל בוקר שני כעכים ולחם לבן צרפתי שאהב", באתר "היגיון בשיגעון"
- אלמה מהלר, פרנץ ורפל והסיפורים של צפרוני, ריאיון עם גבריאל צפרוני. פורסם במקור בעיתון מקור ראשון בשנת 1999, ומאז התפרסם באתר של זאב גלילי.
- גבריאל צפרוני, רוסים 'אדומים' ורוסים 'לבנים' בירושלים, קתדרה 5, אוקטובר 1977
- אורי דרומי, גבריאל צפרוני, עיתונאי ומנכ"ל "הבימה", 1914-2011, באתר הארץ, 24 ביוני 2011
- ערן בר-און, העיתונאי הוותיק גבריאל צפרוני הלך לעולמו, באתר ynet, 9 ביוני 2011
- עמית לוינסון, ממחלק לחם לעיתונאי חשוב: חייו ומותו של גבריאל צפרוני, באתר nrg, 19 ביוני 2011
- יוסף עבו עברון, לזכרו של גבריאל צפרוני, מזכר, 8 ביוני 2011
הערות שוליים
- ^ דוד קרויאנקר, שכונות בירושלים: טלביה, קטמון והמושבה היוונית, ירושלים: הוצאת כתר, 2002, עמ' 110
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P31
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P569
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P570
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P19
- ערכים עם פרופילי קולנוענים-מוזיקאים
- בקרת זהויות עם 0 פריטים
- ישראלים ילידי ליטא
- עורכי עיתונים ישראלים
- עיתונאים כותבי עברית
- סגל הבקר
- סגל חזית העם
- סגל דואר היום
- סגל הצופה
- מנכ"לי תיאטרון הבימה
- שדרני רדיו ישראלים
- משפחת אבולעפיה
- בוגרי בית הספר תל נורדאו
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1992
- אישים הקבורים בבית הקברות ירקון
- טלביה: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1914
- ישראלים שנפטרו ב-2011